הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

תורה

40 מאמרים בנושא "תורה"

פרשת לך-לך תשפ״ז ▶ שיעור

בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה עח

ממה אנחנו חיים ברגעים שאנחנו לא לומדים תורה?

אם התורה היא עיקר החיים, ממה חיים כשהגמרא נסגרת? רבי נחמן מגלה תורה נעלמת: עשרת הדברות גנוזים בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם, כך שבכל דיבור ובכל מלאכה, אפילו בחטיבת עצים, טמונה התורה ומחיה.

פרשת וזאת הברכה שמחת תורה תשפ״ז

ענין ההקפות

התפארת שלמה · תפארת שלמה, שמחת תורה – ענין ההקפות

התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים

שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות. ״כי לא דבר רק הוא מכם״: התורה מאירה רק מכוח נשמות ישראל, ומצבה משתנה לפי מעשינו. וכשהארנו את האות שלנו, היא חוזרת ומאירה עלינו בכפליים.

פרשת כי תצא חודש אלול תשפ״ו ▶ שיעור

כי תצא למלחמה

הרבי מליובאוויטש · תורת מנחם (תשכ"ה)

גם לימוד תורה באלול הוא תשובה, ואפילו בלי מלחמה

כאן התורה היא דרך הבירור של שלום ומנוחה: אור מלמעלה, ״לחם מן השמים״, שמכוון את כוחותינו למקומם עד שהרע פשוט נעלם. זהו ״ששונים״ שבאלול, ובמיוחד פנימיות התורה, שאין בה קושיא ומחלוקת.

פרשת בלק תשפ״ו ▶ שיעור

מה טובו

רבי הלל מפאריטש · פלח הרימון, פרשת בלק

דווקא הימים האפורים, בלי התרגשות, שומרים על השכינה שבתוכנו

בהשלמה מ״מה טובו״ של הצמח צדק, לימוד התורה בביטול הוא תשובת הנשמה ו׳משכנותיך ישראל׳: הלומד שוכח את עצמו וה׳ מדבר דרכו, ״ודברי אשר שמתי בפיך״. אבל המשכן הזה זקוק לאהל של עבודה יומיומית.

פרשת שלח תשפ״ו ▶ שיעור

שלח לך אנשים

רבי יצחק אייזיק מהומיל · חנה אריאל

האם אפשר להיות צדיק גדול ולפחד מהעולם הזה?

אור ה׳ שמגלה לימוד התורה שורה במציאות כאור השמש באויר, אך אינו הופך אותה עצמה. לכן העוסק בעולה רק ׳כאילו׳ הקריב. המרגלים, שהכירו רק מבט זה, נבהלו מעוצמת היש.

פרשת נשא שבועות תשפ״ו

אנא נפשי כתבית יהבית

הבית יעקב · ספר הזמנים, שבועות, יח

למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?

לא רק לבוש של הלכות ניתן בסיני: ה׳ מסר בה את עצמו, ״אנא נפשי כתבית יהבית״, ובתוך הדיבורים מקור חיים שמחדש בכל פעם חדשות. דבר תורה שנקבע בלב מזריח בו תורות גבוהות ממנו.

פרשת נשא שבועות תשפ״ו ▶ שיעור

אנכי ה' אלקיך

הבית יעקב · ספר הזמנים, שבועות, טז

למה ה' אמר "אנכי" ולא "אני" במתן תורה?

בתוך כל דיבור של תורה, גם בהלכה של שור שנגח, גנוז מקור חיים שמחדש בלב חידושים בלי סוף. היא ״דאורי וגלי מה דהוה סתום״, מאירה את כבוד ה׳ דווקא בחושך, ולכן ניתנה לנו ולא למלאכים.

ל"ג בעומר ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ו ▶ שיעור

להבין ענין ל"ג בעומר

אדמו"ר הזקן · תורת חיים

למה השמחה הגדולה באמת היא דווקא השקטה?

יש בה שתי מדרגות, ׳סתים וגליא׳. מלמעלה הנסתר יורד ראשון, ולכן ל״ג בעומר קודם לשבועות. אבל האדם העולה מלמטה חייב קודם למלא נפשו בנגלה. והתורה עצמה היא החתן: המוחין, העולם הפנימי של ה׳.

פרשת תזריע-מצורע תשפ״ו ▶ שיעור

אשה כי תזריע

הבת עין · בת עין

למה ימי הטהרה של נקבה כפולים? סוד הלימוד לשמה

״שמה תורה – שמורה דרך״: הלומד לשמה אינו מצפה לשום גמול, רק שהתורה תדריך אותו לסור מרע ולעשות טוב. ורק בה עולים לשלוש המדרגות. רמז לכך: קמ״ץ שב״א חול״ם בגימטריא תור״ה.

פרשת ויקרא תשפ״ו ▶ שיעור

איה השה לעולה

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה יב

דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא

כשהולכים בדרכי ה׳, ׳בהתהלכך תנחה אתך׳ – התורה הולכת לפני האדם. אך לפני כל חידוש באים ספקות ובלבולים, בחינת עץ הדעת ונגה. הבירור והדרישה ׳מה ה׳ רוצה ממני?׳ מביאים אל התורה עצמה, אל עץ החיים.

פרשת כי תשא פורים תשפ״ו

חייב איניש

אדמו"ר הזקן · תורה אור

מה עמלק עושה בין הראש שלנו ללב?

״כס״ הוא כיסוי לא׳: התורה יורדת ומתלבשת בענייני העולם, ואורה הפנימי הוא חכמת ה׳. עמלק מנתק את הלבוש מהאור, עד ש״אפילו תורה אין לו״. לימוד לשמה מגלה את האור, והיד רמה משלימה את הכסא.

פרשת תצוה פורים תשפ״ו ▶ שיעור

זכור את אשר עשה לך עמלק

הפרי הארץ · פרי הארץ

למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?

׳כלי אומנותו׳ של הקב״ה, נקודת המעבר מאין ליש, ולכן דרכה נדבקים באין שבכל פרט; אך היא ׳תבלין׳ ולא הפתרון עצמו. ומכיוון שהעולם נברא בה, גם מי שסר נשאר באורה: ״המאור שבה מחזירו למוטב״.

פרשת יתרו שובבי"ם תשפ״ו ▶ שיעור

וישמע יתרו

בעל התולדות · תולדות יעקב יוסף, פרשת יתרו

ומה אם דווקא המשיכה שלך לעולם היא קריאה מה'?

קריעת ים סוף, הדרכים שנפתחו בתוך הים, רומזת ל׳צינורות החכמה׳ של התורה, המגלים את רצון ה׳ בכל ענייני העולם, אפילו בשבע החכמות. וכשרפו ידיהם מדברי תורה ברפידים, מיד בא עמלק.

פרשת בשלח תשפ״ו ▶ שיעור

שחורה אני ונאוה

אדמו"ר הריי"צ · ספר המאמרים תש"ב

למה הנשמה שבגוף נאה יותר מהנשמות שלמעלה?

׳טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׳ מתפרש בעומק: התורה הנלמדת כאן למטה עדיפה על האהבה והיראה שהנשמה הייתה ׳אלופה׳ ורגילה בהן למעלה, כי דרכה הנשמה נעשית ׳מים חיים׳.

פרשת בא תשפ״ו ▶ שיעור

בעצם היום הזה

אדמו"ר הזקן · תורה אור

למה משה לא התנבא בשם 'צבאות', והנביאים שאחריו כן?

תרי״ג המצוות רמוזות בשם הוי׳ שבזעיר־אנפין דאצילות: רמ״ח מן החסדים ושס״ה מן הגבורות. לכן ׳צבאות׳ אינו נזכר בתורה. הנביאים לא חידשו תורה חדשה, אלא הורידו אותה כמות שהיא אל מקומנו הנמוך.

פרשת וארא כ"ד טבת תשפ״ו ▶ שיעור

דער פרומער וארא

אדמו"ר הזקן

למה הנשמה ירדה לעולם במסלול שנועד מראש לכישלון?

כל שעת לימוד היא לבוש לנשמה, שדרכו היא ״נשאבת בגופא דמלכא״. לכל נשמה נקצבה כמות לימוד לפי שורשה ופנאיה: לבעל עסק די בשחרית, ומי שיכול ומבטל אפילו שעה – ״לבושא חסרא״.

פרשת ויחי תשפ״ו ▶ שיעור

חכלילי עינים מיין

אדמו"ר הזקן · תורה אור, ויחי

מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?

יין וחלב של תורה: היין מגלה את האהבה רבה הגנוזה ופותח את ה״יו״דים״, הצמצומים. החלב מזין את המידות ורוחץ אותן עד שהאהבה והיראה באות ממילא. ומכאן ״קבעת עיתים לתורה״, שהרשימו שלה ממלא את כל היום.

פרשת מקץ חנוכה תשפ״ו

ואתה ברחמיך הרבים

אדמו"ר הריי"צ

למה נר חנוכה דווקא משמאל? ומי באמת האויב שלנו?

היוונים לא נלחמו בחכמה, אלא בכך שהיא ״תורתך״, מבוטלת לה׳. לכן התגברות בתורה פירושה לימוד מתוך ביטול. והחידוש: התורה היא שם העצם, ובלימודה ממשיכים את פנימיות עונגו של ה׳, עמוק יותר מן המצוות.

פרשת תולדות תשפ״ו

אשרי תמימי דרך

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תורה א

מה גורם לתפילה שלנו לשאת חן למעלה?

לימוד בכח הוא שנותן תוקף למלכות דקדושה לקבל מן החכמה, וכך מחבר ח׳ ונ׳ ליצירת חן. התורה, ׳יעלת חן׳, היא גם המקל שחקוקים עליו שמות ה׳, המכה ומגרש את רוח השטות של היצר.

פרשת וירא תשפ״ו

ואשה אחת

הרבי מליובאוויטש · מאמר ד"ה ואשה אחת, וירא תשכ"ה

מה עושים כשהאש בנשמה כבתה ונשאר רק אסוך שמן?

לא רק ההלכות נצחיות אלא גם כל סיפור. הכופר בפסוק אחד, אפילו ׳ותמנע היתה פלגש׳, כופר בכל התורה, וספר תורה שחסרה בו אות פסול. כך מי שסיפור אינו הוראה בשבילו חסרה לו התורה כולה.

פרשת לך לך תשפ״ו

בעצם היום הזה

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן – פרשיות, לך לך

מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?

״לא בשמים היא״: התורה מלובשת בגשמיות ובזמן, ותפקידה להבדיל בין טהור לטמא. ראשי תיבות ״מי יעלה לנו השמימה״ הם ״מילה״ וסופי התיבות הוי״ה. כוחה להבדיל נובע מהקשר העצמי שמעל שם הוי״ה.

פרשת בראשית תשפ״ו

תנא דבי רבי ישמעאל

המאור עינים · מאור עינים

דווקא כשאין לנו אור משלנו, אפשר לפגוש את ה' פנים בפנים

מתן תורה תיקן את מיעוט הירח והפך את ישראל ל״דור דעה״. גם היום, לימוד בדחילו ורחימו מוציא מקטנות לפנים בפנים; ומשום ששורש התורה בבינה, בה דווקא נמתקים הדינים – ״אתו דרדקי לבי מדרשא״.

פרשת וזאת הברכה שמחת תורה תשפ״ו

איש הא־להים

רבי גרשון חנוך מראדזין · סוד ישרים, וזאת הברכה / שמחת תורה

למה בשמחת תורה כמעט לא לומדים, ורק רוקדים עם ספר תורה סגור?

דווקא הפלפול, ההכאה ׳בזינו בכל צד׳ וכ״ד קושיות ותירוצים, מגלה עד כמה התורה אין־סופית ומעל ההשגה. מתוך ההכרה הזו נעשה בה קנין של ״יגיע כפיך״, והיא מתאחדת עם הלומד ונהיית שלו.

פרשת האזינו סוכות תשפ״ו

ושאבתם מים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים

למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?

אות אחת חסרה פוסלת את ה׳ספר׳ שבכתב, אך דברי סופרים נובעים מהחכמה שלפני האותיות ומגלים רצון פנימי שאינו נפגם לעולם. ולכן ״ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה״.

פרשת כי תצא חודש אלול תשפ״ה

כי תצא למלחמה

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

מה אם דווקא התאווה הכי חזקה שלך שורשה בחיות הקודש?

ההתבוננות לבדה אינה מנצחת, שהרי ״אלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו״. התורה, ״מלכא״, מורידה את חכמת ה׳ אל הלומד כמים היורדים ממקום גבוה, ״נעוץ תחלתן בסופן״. היא ה״הוי׳״ שב״ונתנו הוי׳ אלהיך בידך״, ובה הלב רץ להידבק.

פרשת ואתחנן תשפ״ה

ואהיה אצלו אמון

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?

״ואהיה אצלו אמון״ – אומנת שיורדת להאכיל גם את הנפש הגסה ב״לחם״ ממשי של דעת, דבר שמשה, ששרשו במים העליונים, התקשה בו. אך עיקר שבחה של התורה הוא גילוי שעשועי ה׳ ״פנים בפנים״.

פרשת חקת י"ב-י"ג תמוז תשפ״ה

גפן ממצרים תסיע

אדמו"ר הריי"צ

מה מחזיק יהודי כשהכל מבולבל? עוד מילה של תורה ותפילה.

גם עם הארץ שאינו לומד שומר על התורה בעצם קיומו, כי ״ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד״. יותר יהודים, יותר תורה. והחכמה האלוקית לא באה ליצור רעיונות מבריקים, אלא אנשים שפועלים אותה בעולם.

פרשת בהעלותך תשפ״ה

בהעלותך את הנרות

השפת אמת · שפת אמת, בהעלותך, תרמ"א

אם לה' לא חסר אור – למה הוא מבקש שנדליק נרות?

נגלית כאן כאור האלוקי שבו ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״, המחדש בכל יום מעשה בראשית. כמו הנשמה, היא נעלמת בעצמותה, ורק דרך נרות המצוות ״יגדיל תורה ויאדיר״: ה׳ מאיר לנו מאורו הגדול.

פרשת נשא תשפ״ה

נשא את ראש

הרבי מליובאוויטש

גם כשאתה רק נלחם ברע, אתה נושא את המשכן

מדוע הקדים הכתוב את בני קהת? מפני כבוד התורה. היא ה״שלום״ שמעל סור מרע ועשה טוב. היא מקיף רחוק כמו בית, ולא כבגד כמו המצוות: כוללת את הכול, שומרת ומגינה מבחוץ.

פרשת בהר-בחוקותי תשפ״ה

בשברי לכם מטה לחם

אדמו"ר הזקן · ליקוטי תורה, בחוקותי

מה קורה ללחם התורה כשאופים אותו באש הלב?

כמו הלחם, גם היא דבר נעלה שירד והתלבש בגשמיות ובכ״ב אותיות, ולכן מסוגלת להחיות את הנשמה. אבל רק תורה ׳אפויה׳ באש הלב נבלעת באיברים, ׳ערוכה בכל ושמורה׳, ומעוררת רעב שאינו נגמר.

פרשת אמור ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ה

גל עיני

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים (של הרבי מליובאוויטש), ד"ה גל עיני תשל"ז

למה נבנה בין יעקב ללבן דווקא גל, ולא חומה?

חכמתו של הקב״ה ירדה והתלבשה בשכל אנושי, וזו ״עליונים ירדו לתחתונים״. דווקא הגוף והלבוש שלה, ההלכות והסיפורים, הם הפתח לנשמתה. וכמו בתורה כך באדם: הפנימיות מתגלה דרך מציאותו הפשוטה.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ה

והדרת פני זקן

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?

״זקן״ הוא ׳זה שקנה חכמה׳, מי שתופס בתורה. החידוש: לא רק מי שלומד כרגע, אלא מי שהתורה חקוקה בזיכרונו. לכן עומדים בפני תלמיד חכם גם כשאינו עוסק בתורה, כי היא שוכנת בו תמיד.

פרשת ויקהל תשפ״ה

ויקהל משה

התפארת שלמה · תפארת שלמה, פרשת ויקהל [הראשון]

מי סלל את הדרך שבה אתה עושה חסד היום?

משה רבינו לא רק הוריד את התורה מן השמים. ׳וילך משה וידבר׳: גם אחרי שהלך לעולמו הוא לומד עם כל ישראל. הלומד לשמה זוכה שנשמת משה מתלבשת בו, ו׳לשמה׳ אותיות ׳למשה׳.

פרשת תרומה תשפ״ה

מי יתנך

אדמו"ר הזקן · תורה אור, פרשת תרומה

איך אפשר להיות אח של הקב"ה, ודווקא מתוך הגשמיות?

כאן מתגלה שהתורה נקראת ׳אדם׳, חכמה עילאה שבה מתלבש האין סוף. אחרי החורבן, ד׳ אמות של הלכה הן מקום האחווה: תורה שבעל פה היא ׳חלב אם׳ המגדל את הנשמה, ובה ישראל ׳מפרנסין׳ את הקב״ה.

פרשת בשלח תשפ״ה

לסוסתי ברכבי פרעה

אדמו"ר הזקן · תורה אור, דף ס"ג עמוד ד'

מה הקשר בין סוסי פרעה לאותיות התפילה שלך?

כשיהודי לומד, ׳הקב״ה קורא ושונה כנגדו׳: ה׳ עצמו, שמעל גם לסובב, רוכב על אותיות התורה – ׳כי תרכב על סוסיך׳. עד שהדיבור היוצא מפינו בלימוד הוא דבר ה׳ ממש, ׳ואשים דברי בפיך׳.

פרשת שמות שובבי"ם תשפ״ה

קול דודי

אדמו"ר הזקן · תורה אור, שמות נ ד

למה מה שאנחנו מבינים בראש לא מגיע ללב?

ההלכות על זריעה ועל פרה נראות ״שחורה״, אך הן ״נאוה״, כי הן חכמתו ורצונו של ה׳. ״ליבון הלכתא״ הוא ללמוד בשמחה של מפגש עם רצונו, עד שההלכה מאירה. ובברייתות יורדים לפרטים כדי לפענח את המשנה.

פרשת ויחי תשפ״ה

איתא בבראשית רבה

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך, פרשת ויחי תרצ"א

למה אברהם מאכיל מלאכים שאינם צריכים לאכול?

שורשה בחכמת ה׳, אך בירידתה להשגתנו נעשתה ״נובלות חכמה״. כשלומדים לשמה, ביגיעה ובאופן של עבודה, מתחברות שתי המעלות, הבנה והתקשרות, ומגלים ללומד רזי תורה, את התורה כפי שהיא למעלה.

פרשת וישב י"ט כסלו תשפ״ה

פדה בשלום

הרבי מליובאוויטש

איך יהודי אחד יכול לפדות את הקדוש ברוך הוא?

השלום האמיתי, בלי ״חרב של שלום״, נעשה דווקא על ידי ״אוריאן תליתאי״, ולא כמו בתפילה שעדיין יש בה מאבק. לכן חז״ל פותחים בתורה. וכשלומדים כ״תורתו אומנותו״, כל היום נעשה חיים של תורה והכנה לימות המשיח.

יום הכיפורים תשפ״ה

כי ביום הזה יכפר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, אחרי מות, דף כו ד

אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?

ה׳ מתלבש בתורה כאדם בבגדו, ״לבושיה כתלג חיוור״: חכמה עליונה ש״קפאה״ אל מושגינו, והלומד מפשיר אותה. העוסק בה ״מתלבש עם ה׳ באותו בגד״, וביום הכיפורים מתגלה מקורה וממלא כל מה שנפגם בה.

פרשת כי תצא חודש אלול תשפ״ד

אני לדודי ודודי לי

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, דברים דף לב, א

המלך יצא לשדה. ואתה, מוכן לצאת אליו?

״עד שהבאתיו אל בית אמי״, תורה שבכתב ושבעל פה, היא הכלי שבו נאחז האור שנמצא. ״הרועה בשושנים״ הוא השונה הלכות: בעסק התורה ישראל ״מפרנסין לאביהם״, כמזון המחבר נשמה לגוף.