הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

שמחה

19 מאמרים בנושא "שמחה"

פרשת וזאת הברכה שמחת תורה תשפ״ז

ענין ההקפות

התפארת שלמה · תפארת שלמה, שמחת תורה – ענין ההקפות

התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים

״ונשמח בדברי תלמוד תורתך״: קודם אנו משמחים ומחיים את חלקנו בתורה, ואחר כך מקבלים ממנה חיות שמוסיפה עוד שמחה. כמו יעקב, ששמח בה׳ וזכה לאהבה כפולה ולשם ״ישראל״. זהו סוד הריקוד בהקפות.

סוכות תשפ״ז ▶ שיעור

בצלו חמדתי

רבי אהרן מסטראשלע · עבודת הלוי

מה בעצם מקיף אותנו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה?

הסוכה מקיפה מבחוץ, וארבעת המינים מכניסים את האור פנימה. השמחה היא פרי ההפנמה: אחדות ה׳ כבר יושבת בתוכנו, כמו פנימיות הבינה שהיא שמחה כשהחכמה מתיישבת בלב, ומכאן ׳זמן שמחתנו׳.

פרשת שופטים תשפ״ו ▶ שיעור

אזמרה

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תורה רפב

חפש בו מעט טוב, והרשע כבר איננו במקומו

רבי נחמן מגלה מקור שמחה מפתיע: לא התעלמות מהחטאים, אלא חיפוש עקשני של נקודה טהורה גם בתוך מצווה מלאת פניות. דווקא מתוך החושך מתגלה הקשר עם ה׳, והשמחה הזו מחיה את הנפש.

פרשת ואתחנן תשפ״ו

עניין הבעל תשובה

רבי ישראל דב מוועלדניק · שארית ישראל

איך אפשר לבכות על החטא ולשמוח באותו הלב?

איך יערב לחוטא לשמוח? השמחה כאן אינה בעצמו אלא בעצם אלוקותו יתברך, שהוא אדון כל ואב רחמן, ו״בין כך ובין כך קרואים לך בנים״. שמחה זו גדולה עד שהעצבות על שפלות ערכו בטלה כנגדה.

פרשת פינחס תשפ״ו

פינחס בן אלעזר

הבת עין · בת עין, פרשת פינחס

מה קורה כשאני רוצה משהו שה' לא רוצה בשבילי?

׳איזהו עשיר השמח בחלקו׳ פירושו לשמוח ברצון הבורא ולא לחפוץ יותר. כמו שאומר הזוהר, מאכלם של העניים הוא השובע מרצון ה׳ ולא ריבוי מאכל ומשתה. זו מידת ההסתפקות: לקבל את רצונו בשמחה.

פרשת בהעלותך תשפ״ו ▶ שיעור

ויהי העם כמתאוננים

המאור ושמש · מאור ושמש, פרשת בהעלותך

על מה בכו המתאוננים? כשהעצבות נכנסת, התאוות כבר בדרך

כאן השמחה מתבארת מצד היפוכה: ה״מתאוננים״ מלשון אנינות, עצבות שהזוהר מכנה שמץ עבודה זרה. העצוב מחפש למלא את החלל באכילה בתאווה, ומשם לתאוות נוספות. לכן ההתרחקות מעצבות היא יסוד גדול בעבודת ה׳.

פרשת נשא שבועות תשפ״ו

אנא נפשי כתבית יהבית

הבית יעקב · ספר הזמנים, שבועות, יח

למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?

לא נזכרת כאן בשמה, אבל טעמה עובר לכל האורך: בפנימיות כל הלכה יש ״תענוג עליון ונדיר״, ״מתוקים מדבש ונופת צופים״, ובכל יום אפשר למצוא תענוגים פנימיים חדשים במצוות ובתפילות, מתיקות של מעיין שאינו פוסק.

ל"ג בעומר ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ו ▶ שיעור

להבין ענין ל"ג בעומר

אדמו"ר הזקן · תורת חיים

למה השמחה הגדולה באמת היא דווקא השקטה?

שתי שמחות נגלות כאן. שמחת הכלה בכפר, ברעם וברעש, כי שם מעולם לא ראו את אוצרות המלך. ושמחת החתן בביתו, שקטה, ׳בחשאי׳, בעצם היחוד, של מי שכבר בפנים. דווקא היא ׳שמחת לבו׳ של ה׳.

פרשת ויקרא תשפ״ו ▶ שיעור

איה השה לעולה

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה יב

דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא

בהערת רבי נתן בסוף התורה: רבי זירא שאל את ׳כל חללי דעלמא׳ דווקא כש׳בדיחא דעתיה׳ של רב יהודה. השמחה ובדיחות הדעת משחררות מהנחות רגילות ופותחות את הלב לאין־סוף, שיכול לשאת הפכים וספקות בלי להישבר.

פרשת ויגש תשפ״ו ▶ שיעור

צדיקים נדמה להם כהר

רבי אברהם אלחנן מפלאנטש · ברכת אברהם

למה הצדיקים יבכו כשהיצר הרע ייעלם סוף סוף?

אפשר להילחם ברע מתוך שמחה: מלחמות דוד היו מלאות שיר ושבח, ויהודה, ״אתה יודוך אחיך״, מביא הודאה תוך כדי המאבק ולא רק בסופו, כשמחת איש חיל שזוכה למסור עצמו לאדוניו.

פרשת וזאת הברכה שמחת תורה תשפ״ו

איש הא־להים

רבי גרשון חנוך מראדזין · סוד ישרים, וזאת הברכה / שמחת תורה

למה בשמחת תורה כמעט לא לומדים, ורק רוקדים עם ספר תורה סגור?

גוף הדברים אינו עוסק בשמחה במפורש, והזווית עולה מן החג: מי שקיבל ממשה את ההכרה שהתורה למעלה מהשגתו, קונה אותה דווקא כך. לכן יכול לרקוד איתה גלולה וסגורה, בלי להבין, ולהרגיש שהיא שלו.

פרשת האזינו סוכות תשפ״ו

ושאבתם מים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים

למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?

יין ההתבוננות משמח בתוך הכלים. בסוכות פורצת שמחה שמעל הכלים, מפנימיות הבינה. ובשמחת בית השואבה נוגעים בפנימיות החכמה: ניסוך המים בחשאי מגלה שמחה של מי שכבר אינו נפרד כלל.

פרשת פנחס תשפ״ה

סגולה לבנים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים

איך 'משכרים' את הקב"ה, ומה זה קשור לישועת בנים?

עצת רשב״י – לערוך את הפרידה בשמחה ובמשתה כמו החתונה – הופכת כאן לדרך עבודה: השמחה במצוות היא היין ש׳משכר׳ כביכול את הקב״ה, ומתוכה נחשפת פנימיות הלב: רק אותך אנחנו רוצים.

פרשת שלח תשפ״ה

ענין הנסכים

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, שלח

למה הקורבן עולה למעלה והיין יורד אל התהום?

כאן נחשף שורש השמחה: גילוי ההעלם. כמו היין הטמון בענבים, וכמו ׳ביום חתונתו׳, מצפוני הלב יוצאים לגילוי והפנים מאדימות. ויש גבול: גילוי שהכלי אינו יכול לשאת מפיל עליו שינה.

פרשת ויקהל תשפ״ה

ויקהל משה

התפארת שלמה · תפארת שלמה, פרשת ויקהל [הראשון]

מי סלל את הדרך שבה אתה עושה חסד היום?

שמחה של מצוה נמשכת מיעקב אבינו, בעל מידת התפארת. בזכותו אנו פוגשים את ה׳ כפי שהוא באמת, לא רק חסד ולא רק גבורה. לכן לשונות השמחה צמודים דווקא אליו: ׳יגל יעקב ישמח ישראל׳.

פרשת בשלח תשפ״ה

לסוסתי ברכבי פרעה

אדמו"ר הזקן · תורה אור, דף ס"ג עמוד ד'

מה הקשר בין סוסי פרעה לאותיות התפילה שלך?

בקריעת ים סוף נעשו הנסתר והגלוי שווים – ׳שם נשמחה בו׳. זו שמחה שלמעלה מ׳רוב כל׳, מעל כל סדר ההשתלשלות, בה׳ עצמו הנושא את כל ההפכים; והיא מתנה מלמעלה על המצוות, לא תוצאה של מעשינו.

פרשת שמות שובבי"ם תשפ״ה

קול דודי

אדמו"ר הזקן · תורה אור, שמות נ ד

למה מה שאנחנו מבינים בראש לא מגיע ללב?

״ישמח ישראל בעושיו״ מעורר ״ישמח ה׳ במעשיו״. השמחה בלימוד, מתוך ההכרה שההלכה היא מפגש עם רצונו של ה׳, היא שמלבנת את התורה. ובגלות נדרשת יגיעה רבה כדי לקבע אותה.

פרשת חיי שרה תשפ״ה

יגלה לן טעמיה

אדמו"ר הזקן · תורה אור, דף טו, ג

האם הלחם שעל השולחן שלך גבוה ממך?

ביום טוב, שמלאכת אוכל נפש מותרת בו, נשארת פסולת, והתיקון הוא לשמח את המסכנים. השמחה ממתיקה את הדינים כי היא משווה את כולם. מי ששמח רק לעצמו מקבל ׳פרש חגיכם׳.

פרשת האזינו ראש השנה תשפ״ה

תקעו בחדש

הרבי מליובאוויטש

האם אפשר להיות כלי מלא וכלי ריקן באותו רגע?

כדי להיות ׳כלי ריקן׳ אין צורך בעצבות ומרירות. הריקנות עצמה נעשית בשמחה וזריזות, כמו מתאבק קל. המרירות על ירידת הנשמה ועל רגע של מחשבה זרה היא רק הקדמה מנקה, שאחריה באה ״שמחה בטהרתה״.