הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

מרכבה

מחוברת המושגים

בקצרה: מרכבה מבטאת בטול, כמרכבה הבטלה לרוכב שלה: ״האבות הן הן המרכבה״. ובמרכבת יחזקאל, הקב״ה (אדם דאצילות) רוכב על העולמות ומנהיג אותם, ובה ארבעה פנים: נשר, שור, אריה ואדם.

מרכבה מבטאת בטול, כמו שמרכבה בטלה לגמרי לרוכב שלה. זאת היא מעלת האבות ש״הן הן המרכבה" – היינו שבטלים לקב״ה, והקב״ה רוכב ומנהיג את העולם דרכם.

בנוסף, ישנה 'מרכבת יחזקאל' 'המרכבה' העליונה, עליה ישנה דמות 'אדם' דאצילות (ראה ערך 'עולם האצילות')1. מרכבה זו מבטאת את כך שהקב״ה (זעיר-אנפין, אדם דאצילות) רוכב על העולמות ומנהיג אותן. במרכבה ישנם ארבעה 'פנים': פני נשר, שור, אריה ואדם.

פני שור שבמרכבה

בחסידות מבואר ששרש הנפש הבהמית שבישראל היא מ'פני שור', ועל כן יש להם יכולת לבטל ('מרכבה') את הנפש הטבעית שלהם, וכן 'להנהיג' את ה'אדם העליון'.

המושג שבועי – מרכבה לשכינה

מתוך עניין הבעל תשובה · פרשת ואתחנן · תשפ״ו

מהי בעצם מרכבה? מה היא מסמלת? כבר במדרש מסבירים את חזון ה'מרכבה' (בפרק א' ביחזקאל, שבו כלל לא כתובה המלה מרכבה...) כך שהכוונה היא להסביר איך יש מציאות, יש סוג של עבודה, מתוך בטול מוחלט, שבה אתה רק 'נושא' את האלוקות. אתה לא מפריע, לא מעורב, לא נוכח, ה' פשוט 'רוכב' עליך, אתה מסייע לו, מקדם אותו, זה כל מהותך. במדרש (בראשית־רבה מז, ו) נאמר: "אמר ריש לקיש האבות הן הן המרכבה, שנאמר: 'ויעל אלהים מעל אברהם', (בראשית לה, יג): 'ויעל מעליו אלהים', (בראשית כח, יג): 'והנה ה' נצב עליו'". בחסידות מוסבר, שהכוונה ש'האבות הן הן המרכבה' הכוונה היא שהיה להם איזה בטול גמור, הם לא רצו כלום, התנהגו כמו מרכבה שקשובה לרצון הרוכב עליה ומתנהגת לפיו לגמרי. מאוחר יותר בקבלה, הוסבר שבעצם אדם יכול להיות מרכבה לכל דבר עליון; וכמו שאדם יכול להיות 'מרכבה' לקדושה – הוא יכול גם להיות 'מרכבה' לטומאה. כלומר, לזרוק ת'שכל, להשתעבד לתאוותיו באופן מוחלט, חסר שליטה, מעצורים או מושכלות. קיצור, לעבוד את הטומאה בבטול גמור. בכל רגע, האדם בוחר את מה הוא מקדם בעולם, את מה הוא נושא, למה הוא מרכבה כאשר הוא עובד מתוך התכונות, מתוך הכחות ה'מוטבעים', כאשר הוא לא חושב כל הזמן על מעשיו אלא פועל בטבעיות. מה הטבעיות שלך, את מה אתה משרת בעולם?

הערות

  1. ראה תורה אור תרומה ד״ה "מי יתנך", הובא והתבאר במאמר השבועי תרומה תשפ״ה. ↩

במאמרים

  • כי תצא למלחמה · פרשת כי תצא · תשפ״ה הנפש הבהמית שלנו, גם היא שרשה ביסוד האש העליון – בחיות שבמרכבה.

    החיות שבמרכבה מוסברות כאן כשורש הנפש הבהמית, ואילו הנשמה האלוקית נמשכת מדמות האדם שעל הכסא

  • עניין הבעל תשובה · פרשת ואתחנן · תשפ״ו בחסידות מוסבר, שהכוונה ש'האבות הן הן המרכבה' הכוונה היא שהיה להם איזה בטול גמור, הם לא רצו כלום, התנהגו כמו מרכבה שקשובה לרצון הרוכב עליה ומתנהגת לפיו לגמרי.

    המאמר מבאר שהאבות הן המרכבה מתוך בטול גמור, ושאדם יכול להיות מרכבה גם לטומאה, ומכאן לענייני תשובה

  • איתא בזהר · פרשת לך לך · תשפ״ה על ידי כך הוא יזכה לקבל רוחו ונשמתו בהדרגה, כך שיוכלו להיות מרכבה לשכינה.

    גם חלקים מגופו של האדם, וכן מחשבתו ודיבורו, יכולים לפי המאמר להיות מרכבה לשכינה

  • וספרתם לכם · פרשת במדבר · תשפ״ו אולם ה"בהמה" שלמעלה רחוקה מאוד מהבהמה הגשמית המוכרת לנו; ה"בהמה" היא כינוי לחיות הקודש ולמלאכים העליונים שב"מרכבה העליונה".
  • אלה החוקים · פרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ו אז, בתקופת האבות, עוד לא ניתנה התורה הממשיכה את ה' לעולם, וכדי לעבוד את ה' צריך היה להיות בבחינת מרכבה ללא שום אחיזה בעולם.
  • בכ"ה בכסליו · פרשת מקץ-ויגש · תשפ״ה בחיות המרכבה ישנה בחינת אדם – ומשם נמשכת הנפש בהמית של ישראל.
  • ענין הנסכים · פרשת שלח · תשפ״ה השור הוא מאוד מכוון כנגד פני שור שבמרכבה.
  • מי יתנך · פרשת תרומה · תשפ״ה בפסוקים מבואר כי במרכבה היו גם "פני אדם" וגם "פני כרוב".
  • ויקהל משה · פרשת ויקהל · תשפ״ה כמו שראינו האבות זכו להיות מרכבה לשכינה ולהמשיך ולגלות את הרוכב – ה' יתברך, בעולם.
  • כי תצא למלחמה · פרשת כי תצא · תשפ״ו ולכן מובן שגם השורש של הישות איתה אנו מתמודדים בתפילה הוא במרכבה העליונה.
  • קול דודי · פרשת שמות · תשפ״ה תהליך זה הוא המתואר בפנימיות בפסוק "ליעקב אשר פדה את אברהם": יעקב הינו מרכבה לרחמנות של ה' (כנ"ל בהערה 1), והוא זה שפודה את אברהם – מדת החסד (כנ"ל).

מושגים קרובים