לאחר שנשברו הכלים, והתערב הטוב והרע, עבודתינו היא לברר את הערבוב הזה.
הבירור משמעותו 'לשים כל דבר במקומו', והיינו לדוגמה במאכל היתר: את החיות, הכח והשמחה שהוא נותן צריך לקבל בשביל לעבוד את ה' בשמחה, ו'להרחיב את הדעת'; ואת חומריות המאכל, יש 'לדחות' ולהסיח את הדעת ממנו1.
האכילה בה מבררים ניצוצות נקראת "ובטן רשעים תחסר". באכילה זאת מבררים את העוצמה שיש באוכל מהרוע שבו – דהיינו תאוות האכילה (המבקשת לספק אותי) – ע״י שמשתמשים בה לעבודת ה', דהיינו שמשתמשים בכח שהמאכל נותן לגוף לעבוד את ה'. אכילה זאת נקראת "ובטן רשעים תחסר" כי על ידי בירור זה נחסר הרע שיש באכילה (שנקרא "בטן רשעים") מפני שהוא נלקח לעבודת ה'.
הערות
-
היינו, לחוות ולהיות בתוך האכילה מתוך תודעה אלוקית, כדי לקשר אותה עצמה – באופן פנימי – בקב״ה. ↩