הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

קליפת נוגה

מחוברת המושגים

בקצרה: אחרי שבירת הכלים התערבו ניצוצות קדושים במציאות ה׳יש׳, וכך נוצר ׳ערבוב׳ של טוב ורע, ״עץ הדעת טוב ורע״. קליפת נגה היא כל הדברים הגשמיים המותרים, שמותר (וצריך) להשתמש בהם ולהעלותם.

לאחר שבירת הכלים של עולם התהו, התערבו ניצוצות קדושים מלאי עוצמה במציאות ה'יש' – תודעת הנפרדות מהקב״ה. כך, שבכל מציאות העולם ישנו 'ערבוב' בין הטוב – אור אלוקי, לבין הרע – תחושת נפרדות מהקב״ה. את הערבוב הזה ייצג "עץ הדעת טוב ורע", הגורם לטעות המחשבה ש״והייתם כאלוהים" – שיש לכם ישות עצמאית השולטת בעולם מלבד הקב״ה [כשבאכילת עץ הדעת הכנסנו לתוכנו את הערבוב (כמו שהאוכל נהיה חלק מאיתנו) – והוא נהיה חוויה קיומית שלנו ביום-יום]1.

כל המציאות המעורבבת – שאינה רע, אך יכולה להרגיש נפרדת – נקראת קליפת נגה והיא כל המאכלים והדברים הגשמיים המותרים בעולם, שמותר (וצריך) להשתמש בהם, אך ניתן גם 'להתגשם' מהם ולהיות 'נבל ברשות התורה'2.

זאת בניגוד למאכלות אסורות ושאר דברים אסורים, שחיותן מג' קליפות הטמאות לגמרי ואין בהם טוב כלל, ועל כן תיקונם הוא דחייתם לא להינות מהם כלל. על כן דברים אלו נקראים 'איסור' משום שהניצוצות האלוקיים המחיים אותם3 אסורים-כבולים בידי הסטרא-אחרא והקליפות; לעומת קליפת נגה, שהדברים ששייכים אליה בעולם נקראים 'היתר' – משום שהם מותרים-משוחררים מידי הסטרא-אחרא, וניתן להעלותם.

כמו כן, הנפש הבהמית-הטבעית של ישראל נמשכת מקליפה נגה, ועל-כן יש בה גם חפץ להטיב לזולת ללא אינטרס אישי (בניגוד לגויים שנמשכים מהקליפות הטמאות לגמרי, ופועלים רק מאינטרס אישי4), וכן את טבע נשמות ישראל: רחמנים וגומלי חסדים5.

את ערבוב הטוב והרע עלינו לברר בכח הנשמה שלנו – שהיא טוב אלוקי מוחלט, בעשיית "כל מעשיך לשם שמים" – והיינו לגלות שתכלית הדבר הוא הטוב, להתקשר בקב״ה ולא להגדיל את חוית ה'אני' בנהנתנות וסיפוק אישי. וראה ערך בירור.

הערות

  1. מעין זה ראה בסוף מאמר 'לא תהיה משכלה', תורה אור משפטים. נתבאר במאמר השבועי משפטים תשפ״ה. ↩

  2. ראה תניא פרק ז. ↩

  3. שכן אין דבר שהקב״ה לא מחיה... ↩

  4. כאשר גוי 'חסיד אומות העולם' – המטיב על חשבון עצמו – צריך לומר שהוא נמשך מקליפת נגה, כביאור הרבי מליובאוויטש. ↩

  5. ראה תניא שם ופרק א. ↩

במאמרים

  • ואתה ברחמיך הרבים · פרשת מקץ · תשפ״ו 'קליפת נוגה' היא כאמור לא 'רע גמור', אלא היא כל דבר שקיים בעולם או שאנו עושים שאמנם לא איסור, רק שהוא לא מבטא באופן ישיר וברור את ה', וקיים או שנעשה באופן 'סתמי'…

    קליפת נוגה מתבארת כאן כממוצע בין הקדושה לג' קליפות הטמאות, ומעלים ממנה את הדברים הגשמיים ע"י שנעשה בהם מצוות

  • על כן קראו · פרשת כי תשא · תשפ״ה …הקליפה מכסה על האלקות (וזהו שתי הבחינות ב"אחשורוש": "חש" – קליפת נגה – היא המקומות בהם הקב"ה 'שותק' ולא מגלה יחס מפורש לכך בתורה – כמצוה או עבירה; "ורוש" – ג' קליפות הטמאות…
  • איה השה לעולה · פרשת ויקרא · תשפ״ו לקליפה הזו קוראים ׳קליפת נגה׳, כמו שאומר הפסוק ״ונגה לו סביב״, והתרגום הוא ׳סחור־סחור׳, הסיבובים והעקמומיות שבשלב.
  • מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה · פסח · תשפ״ו …נפש בהמית, ששורשה מצד קליפת נוגה, ששם הוא השורש של שבעים השרים של אומות העולם – שהם סוברים שה' הוא רק 'אלקי האלקים' ומתחתיו יכולים להיות עוד 'אלקים'…
  • יגלה לן טעמיה · פרשת חיי שרה · תשפ״ה השורש של הפסולת-פרש-פרש שיש באוכלהוא עץ הדעת טוב ורע, שבו מעורבים גם טוב וגם רע.
  • הלכות נטילת ידים שחרית · פרשת צו · תשפ״ה ועץ הדעת טוב ורע זה בחינת חכמת הטבע ששם מעורב טוב ורע.

מושגים קרובים