הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

תענוג

17 מאמרים בנושא "תענוג"

פרשת חיי שרה תשפ״ז ▶ שיעור

אחת דבר א-להים

הישמח משה · ישמח משה, פרשת חיי שרה

אם ה' התחיל וה' גומר – על מה בעצם מגיע לי שכר?

שעשוע ה׳ אינו במלאכים אלא דווקא בצדיקים שבעולם העשייה. לבורא יש מאין אין הבדל בין בריאה מפוארה לבריאה שפלה, ואדרבה, שדבר גשמי יכיר בו זה הפלא הגדול. ״ישמח ה׳ במעשיו״, דווקא במעשים של מטה.

פרשת נח תשפ״ז ▶ שיעור

עמוד התפילה

הבעל שם טוב · כתר שם טוב / בעל שם טוב על התורה, פרשת נח, עמוד התפילה (אותיות ט"ז–כ"ד)

מה אם כל מילה בתפילה היא תיבת נח קטנה?

כשהולכים מאות לאות ומרגישים איך האותיות מצטרפות ומתחברות זו לזו, נולד תענוג גדול. אם שקיעה בספר מרתק מענגת כל כך, קל וחומר להיסחף אחרי ה׳, שמעניין עד אין סוף, עד ששוכחים מהגופניות.

ראש השנה תשפ״ז

מן המצר

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך

איך מנצחים את היצר בלי להילחם בו כשווה בין שווים?

כמו אדם שמתענג שעות אחרי מאכל ערב, מי שהתענג בתפילה ימשיך את העונג לכל היום, ׳מין אפיקומן׳ שטעמו נשאר בפה. הזיכרון המענג הזה הוא שמכין את ההארה לתפילה הבאה.

פרשת כי תבוא תשפ״ו ▶ שיעור

שוש תשיש

אדמו"ר המהר"ש · תורת שמואל

איך שמחים עקרה? דווקא מתוך ה'לא' נולדת לידה חדשה

ה׳ מתענג בכל מצווה, ואנו שמחים בה כמוצא שלל רב. האבות, שטעמו מעין תענוג העולם הבא, חוקקים בנו את הכלי. וב׳תשיש׳, פעמיים יש, מתגלה לא רק רצונו של ה׳ אלא גם תענוגו העליון.

פרשת עקב תשפ״ו ▶ שיעור

ועתה ישראל

רבי אברהם חיים מזלאטשוב · אורח לחיים, פרשת עקב

אתה אוהב את ה', או מכור לאקסטזה?

יש תענוג שהוא עבודה זרה עדינה: לעבוד את עצמך דרך האקסטזה. והתענוג האמיתי של האוהב אינו בטובות עצמן, שהרי הוא שמח גם ביסורין, אלא בתענוגו של ה׳ כשמשפיע טוב לישראל.

פרשת דברים בין המצרים תשפ״ו ▶ שיעור

ציון במשפט תפדה

המגן אבות · מגן אבות

מה ההבדל בין מי שמגיע לו לבין מי שמקבל במתנה?

עתיק יומין, ה׳ראש׳ שלפני כל גילוי, הוא ״אין״ ביחס לחכמה ומשפיע בה. ישראל, ׳לי ראש׳, נוגעים בתענוג הזה: במצוותיהם ה׳ ״מנענע בראשו״, ואף השבת זקוקה להם שיוסיפו בה תענוג ולא תישאר אחדות יבשה.

פרשת שלח תשפ״ו ▶ שיעור

שלח לך אנשים

רבי יצחק אייזיק מהומיל · חנה אריאל

האם אפשר להיות צדיק גדול ולפחד מהעולם הזה?

כשרואים את המאכל לפני האכילה, הענג מתעורר מבפנים, ואנחנו משפיעים ענג ולא מקבלים אותו. לשם כך נשלחו המרגלים: לראות את הארץ, להתמלא חשק ולבוא לכבוש אותה מרצוננו.

פרשת ויחי תשפ״ו ▶ שיעור

חכלילי עינים מיין

אדמו"ר הזקן · תורה אור, ויחי

מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?

באהבה בתענוגים לא רק מרגישים את האהבה, אלא טועמים אותה: ״כל חיך הטועם אומר לי לי״. טעמי המצוות, יינה של תורה, מגלים את התענוג שיש לה׳ במצוותינו, ובשבת זוכים ל״אז תתענג על ה׳״.

פרשת לך לך תשפ״ו

בעצם היום הזה

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן – פרשיות, לך לך

מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?

פנימיות ״חי עלמין״ היא שה׳ חי את ישראל ואת הנפש האלוקית כחלק ממנו ומתענג מהם. זו המילה, הקשר העצמי. ולעתיד, בבחינת הפריעה, יתגלה התענוג הזה בגלוי, בלי פנים וחוץ.

פרשת נח תשפ״ו

מים רבים

הצמח צדק

דווקא מתוך טרדות הפרנסה אפשר להגיע הכי קרוב לה'

מנוחה אמיתית היא להיבלע לגמרי בתענוג. אך כל עוד הרע לא נתהפך, ׳הזר הקרב יומת׳, והתענוג עלול להיות מדומה. לכן עיקר העבודה עכשיו היא מרירות על הריחוק, ולעתיד תתגלה ׳אהבה בתענוגים׳ כמתנה.

פרשת האזינו סוכות תשפ״ו

ושאבתם מים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים

למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?

יש תענוג גלוי, הנולד מגילוי השכל, מאיר בפנים ומתלבש בי״ג תיקוני דיקנא. ויש ׳שעשועי המלך בעצמותו׳, ״ואהיה אצלו אמון״: תענוג שאין לו תיקון והסבר, שה׳ משתעשע בנו כי אנחנו חלק ממנו ממש.

פרשת ראה תשפ״ה

וידעת היום

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

את ה' בורא העולם רואים; את ה' עצמו – רק מאמינים?

הדבש של ״ארץ זבת חלב ודבש״ הוא התענוג שהאמונה מביאה: ה׳ המרומם אוהב ומקרב אותנו. ״וצדיק באמונתו יחיה״, ו״יחיה״ פירושו יתענג, כמו ״להחיות בהם״ שבבורא נפשות. ובכל זאת, זו רק נגזרת של האמונה.

פרשת ואתחנן תשפ״ה

ואהיה אצלו אמון

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?

מה שמניע את הרצון הוא התענוג – ״מבשרי אחזה אלו־ה״. לכן הרצון העליון שווה בכל המצוות, אבל לכל מצוה עונג פרטי משלה, כמו ראיה ושמיעה שבפנים. ובמתן תורה ״על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן״.

פרשת דברים בין המצרים תשפ״ה

איתא בפסיקתא

רבי הלל מפאריטש

למה החושך מתגבר דווקא כשהגאולה כבר מתקרבת?

שיא המהלך: התענוג הפשוט של הרב להשפיע מתעורר מתוך הכנת התלמיד, והתלמיד מתענג אף יותר מרבו, שהרי החידוש חדש גם לרב. זוהי שמחת תורה, ״וישמחו בך״ ממש, השמחה העליונה שמתגלה כאן למטה.

פרשת חיי שרה תשפ״ה

יגלה לן טעמיה

אדמו"ר הזקן · תורה אור, דף טו, ג

האם הלחם שעל השולחן שלך גבוה ממך?

עונג שבת הוא התענגות על ה׳ עצמו, הנמשכת מלמעלה, מעל עץ הדעת, ׳ולא יגורך רע כלל׳. בינתיים היא מגיעה ׳קלישא׳, יו״ד שנמשכת לוי״ו באור מצומצם, ו׳כפילא׳, ה׳ עליונה המוסתרת במילוי התחתונה.

יום הכיפורים תשפ״ה

כי ביום הזה יכפר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, אחרי מות, דף כו ד

אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?

בירור ההלכות מביא תענוג בה׳ עצמו, נעלה מזיו השכינה של העולם הבא. אך התענוג הזה שורה ואינו נתפס, ומתגלה בשמחת תורה. גם ״פת במלח״ משמחת, כי העונג נמשך דווקא דרך הביטול.

פרשת נצבים-וילך ראש השנה תשפ״ד

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, דברים נג ד

איך ממליכים מלך שמרדנו בו כל השנה?

בתוך רצון ה׳ למלוך חבוי שעשוע, כאב שרוצה לשחק עם ילדיו ולא רק להנהיגם. השב מבקש להשלים את חסרונו, אך השופר, מלשון ״שפרו מעשיכם״, מבקש שה׳ ישתעשע ביופי שלנו עצמו.