הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

פנימיות

21 מאמרים בנושא "פנימיות"

פרשת ראה תשפ״ו ▶ שיעור

ראה אנכי נותן לפניכם

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

הראש מבין, הלב שותק. מה שם הוי"ה אומר על זה?

״לפניכם״ פירושו אל הפנים שלכם: מאז ״פנים בפנים״ שבמתן תורה, שם הוי״ה מאיר בפנימיות כל נשמה. ובלב עצמו, חיצוניות הלב נחשבת ״ערלה״ לגבי נקודת הפנימיות, שה׳ בעצמו יגלה לעתיד.

פרשת נשא שבועות תשפ״ו

אנא נפשי כתבית יהבית

הבית יעקב · ספר הזמנים, שבועות, יח

למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?

״אף שאינו נראה על הלבוש, אבל בתוכו מלא חיים״: גם בדין שור שנגח יש סוד ותענוג עליון. כמו המקורב למלך שיודע את שורש פקודותיו, מי שמחובר לנשמתו מגלה טעמים חדשים במצוות.

ל"ג בעומר ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ו ▶ שיעור

להבין ענין ל"ג בעומר

אדמו"ר הזקן · תורת חיים

למה השמחה הגדולה באמת היא דווקא השקטה?

בבית החתן, בפנימיות האורות של האצילות, כל הגילויים המרהיבים ׳כלא חשיבי׳ ואין צורך להראות דבר. כך פנימיות התורה של רשב״י מגיעה לשיאה בהילולא: יחוד פנימי בתוך עולמו של ה׳, בלי שום הופעה חיצונית.

פרשת ויחי תשפ״ו ▶ שיעור

חכלילי עינים מיין

אדמו"ר הזקן · תורה אור, ויחי

מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?

״נכנס יין יצא סוד״: יינה של תורה הוא התורה המגלה את הסודות הפנימיים, והסוד הוא האור הגנוז, האהבה רבה. פנימיות התורה מעוררת את שורש הנפש, דבר שהתבוננות שכלית לבדה אינה משיגה.

פרשת וישלח ט'-י' כסלו תשפ״ו ▶ שיעור

אין שכחה לפני כסא כבודך (הקדמת נר מצוה ותורה אור)

אדמו"ר האמצעי · נר מצווה ותורה אור, הקדמה

אם לפני ה' אין שכחה, איך ציון אומרת 'שכחני'?

נקודת פנימיות הלב, היחידה שבנפש, עמוקה אפילו מהתפעלות הרצון המשתנה. כחותם שדיוקנו נשאר בשעווה, ׳דיוקני אשתאר בך׳, היא חקוקה ודבוקה בה׳ תמיד, גם כשהמוח והלב שוכחים.

פרשת וירא תשפ״ו

ואשה אחת

הרבי מליובאוויטש · מאמר ד"ה ואשה אחת, וירא תשכ"ה

מה עושים כשהאש בנשמה כבתה ונשאר רק אסוך שמן?

מתחת לכל ההעלם נשאר ׳אסוך שמן׳, עצם נקודת הנשמה, הנקודה הכי פנימית שעודנה ערה לה׳. ושם, בפנימיות, שמורה גם ירושת ׳וירא׳, שער הנו״ן שאברהם קיבל מלמעלה, אף שהגוף מסתיר אותה.

פרשת לך לך תשפ״ו

בעצם היום הזה

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן – פרשיות, לך לך

מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?

כל השפעה, מהפרי והקליפה ועד השכל והעולמות, באה כשפנימיות וחיצוניות מעורבות יחד. החידוש: ״עיצומו של יום״ הוא פנימיות המקור, שבה אין עוד חלוקה כלל. שם יש רק תענוג ה׳, שיתגלה לעתיד.

פרשת האזינו סוכות תשפ״ו

ושאבתם מים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים

למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?

כל רובד מתחלק לפנימי וחיצוני: חכמה ובינה, עתיק, אריך, הרצון והתענוג. ״ושאבתם מים״ הוא עיקר העבודה: לשאוב את המים מן העומק הפנימי שאינו מושג ולהביאם עד המזבח, אל המציאות התחתונה.

פרשת ואתחנן תשפ״ה

ואהיה אצלו אמון

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?

אפילו הרצון נחשב ״אחור״, כמו העורף שהוא אחיד וללא איברים. הפנים, עם עיניים ואוזניים שונות, הם העונג הפרטי. וכך גם מצידנו: לא רק לוותר על העולם, אלא ״כלה שארי ולבבי״ – להתענג בה׳ ממש.

פרשת מטות-מסעי תשפ״ה

איך להגות בספרי חסידות

האדמו"ר מפיאסצנה · חובת התלמידים (המאמר מופיע בסוף הספר)

איך נכנסים באמת לעולם הפנימי של החסידות?

כאן הפנימיות היא היעד ולא נושא לעיון: הרבי מפיאסצנה מבקש להכניס את הלומד פנימה, לעולמה הפנימי של החסידות בדרך הבעל שם טוב. ההתבוננות המלאה בכך נמצאת בהמשך המאמר שבסוף ׳חובת התלמידים׳.

פרשת פנחס תשפ״ה

סגולה לבנים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים

איך 'משכרים' את הקב"ה, ומה זה קשור לישועת בנים?

כמו האשה שגילתה לבעלה שאין לה חפץ חביב ממנו, אנו מגלים לקב״ה את פנימיות לבבנו – הרצון בו לבדו. הגילוי הזה עצמו ממשיך אותו למטה, ומוליד בנפש אהבה ויראה.

פרשת שלח תשפ״ה

ענין הנסכים

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, שלח

למה הקורבן עולה למעלה והיין יורד אל התהום?

פנים מלשון פונה: הפנימיות היא הצד שפונה אל מקורו, דבוק בו ומקבל ממנו את חיותו. החידוש הוא שהנסכים, כמו היין, אינם מסתפקים בהעלאה. הם מגלים ומורידים את הפנימיות עצמה, ׳יאר ה׳ פניו׳, עד למטה.

פרשת בהר-בחוקותי תשפ״ה

בשברי לכם מטה לחם

אדמו"ר הזקן · ליקוטי תורה, בחוקותי

מה קורה ללחם התורה כשאופים אותו באש הלב?

״ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳״: הקול הוא החיות הפנימית שבתוך הדיבור. כך לומדים את הקללות, מחפשים את ה׳סתים׳ שבתוך ה׳גליא׳, ושומעים בפנימיות הרעב ברכה מתוקה של לחם התורה.

פרשת אמור ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ה

גל עיני

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים (של הרבי מליובאוויטש), ד"ה גל עיני תשל"ז

למה נבנה בין יעקב ללבן דווקא גל, ולא חומה?

״נפלאות מתורתך״ הן נשמתא ונשמתא לנשמתא של התורה, רזין ורזין דרזין. והחידוש: לא די שיתגלו מלמעלה. מבקשים ״גל עיני״, שנראה אותן מצידנו, דווקא מתוך הנגלה והסיפורים הפשוטים שבתורה.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ה

והדרת פני זקן

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?

כמו שבעולם יש עלמא דאתגלייא ועלמא דאתכסייא, כך בנפש: מאחורי הרגשות והמחשבות הגלויים פועל חלק נסתר שמחייה ומשפיע עליהם. שם, בעומק הלא-מודע, התורה ממשיכה לחיות גם בשעות שעוסקים בצרכי הגוף.

פרשת תזריע-מצורע תשפ״ה

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר

הבית יעקב · בית יעקב, פרשת מצורע

למה יהודי שנופל, נופל דווקא מרוב אהבה?

חסרון המצורע חמור ׳שהוא בפנימיות׳, סגירה של האור העליון. ובכל זאת מגלה ה׳בית יעקב׳ שאצל יהודי אפילו נגע הוא ׳רק על הלבוש ולא בעומק׳, ובפנימיותו הוא נשאר תמיד חפץ להשפיע.

פרשת שמיני ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ה

וספרתם לכם

הפרי הארץ · פרי הארץ, שבת שבתוך הפסח

מה מסתתר בטעם המתוק של התפוח שבידך?

מה שנגלה בפרי הוא רק מעט מזער, ורוב חיותו נשארת ׳אור מקיף׳, ״גבוה מעל גבוה שומר״ עד אין סוף. העלייה מקטנות לגדלות בימי הספירה הופכת את המבט לפנימי, להכיר מה באמת מחיה אותנו.

פרשת כי תשא פורים תשפ״ה

על כן קראו

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים מלוקט, ה'תשי"ג

למה נקרא פורים דווקא על שם הגורל של המן?

בחיצוניות נראה הפור לטובת המן, ואף הביא לגזירה. אבל נס פורים חשף שפנימיות הפור הייתה מלכתחילה בחירת העצמות בישראל. לכן נפל באדר, חודש לידת משה, ולכן העץ שהכין היה ״לו – לעצמו״.

פרשת ויחי תשפ״ה

איתא בבראשית רבה

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך, פרשת ויחי תרצ"א

למה אברהם מאכיל מלאכים שאינם צריכים לאכול?

הפשט הוא ״נובלות התורה״, הגלוי והמובן. מי שלומד מתוך עבודת ה׳ מתקשר בעצם התורה, ומגלים לו את פנימיות הדברים: ״מקרא אני דורש״, לראות את הדרש בתוך הפשט. ומשה, דעת התורה, הוא פנימיותו של יעקב.

פרשת מקץ-ויגש חנוכה תשפ״ה

בכ"ה בכסליו

אדמו"ר הזקן · תורה אור, כט א (פרשת וישב)

מה הקשר בין מטבע של צדקה לאור נרות החנוכה?

חיצוניות הלב היא הרגשות, ופנימיותו היא הרצונות האמיתיים, ורק הם מתאחדים עם המוח כ׳תרין רעין׳. הצדקה מעוררת הארת פני ה׳ ש׳דוחפת׳ את תעלומות הלב החוצה, וכשנר וקטורת נפגשים, הלב שמח.

יום הכיפורים תשפ״ה

כי ביום הזה יכפר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, אחרי מות, דף כו ד

אפשר לקיים מצוות ועדיין להפנות לה' עורף?

הריחוק מה׳ אינו מרחק של מקום. הוא קבלת חיות ממנו ״מהכרח״, בלי פנימיות הרצון. עורף הוא קיום מצוות בקרירות, ופנים הן תענוג בקשר. אז ה׳ משיב ״הארת פנים״, כמים הפנים לפנים.