הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

אור מקיף

מחוברת המושגים

בקצרה: אור ש׳מקיף׳ את הכלי ואינו מתלבש בו, כמו דבר ש׳מוקף׳ בשכלי ואינו נהיה שכלי. האור המקיף על העולמות נקרא ״אור הסובב כל עלמין״. יש ׳מקיף קרוב׳ כבגד ו׳מקיף רחוק׳ כבית.

האור המקיף, כשמו כן הוא, 'מקיף' ולא מתלבש בתוך הכלי – הדבר אותו הוא מחיה. אמנם אין הכונה שהאור לא נמצא בו, אלא כמו אני חושב אודות משהו והדבר 'מוקף' בשכלי – והיינו שהוא כולו חלק משכלי (-מהמקיף) אך שכלי לא נהיה הוא1.

ממשל זה ניתן להבין גם את המבואר כי מהאור המקיף נמשך האור הפנימי (-המתלבש בתוך הדבר), והיינו שמהשכל ש'מקיף' את העניין, נהיה גם העניין שאני חושב אודותיו – אצלי במחשבה. כאשר אנחנו עוברים מהמשל לנמשל – הקב״ה – נאמר עליו "הוא היודע והוא המדע והוא הדעה", והיינו שמזה שהקב״ה 'חושב' אודות דבר מסוים, הוא גם מתהווה ממש. אם כן מובן שבמחשבה של הקב״ה ישנו גם האור המקיף – שחושב אודות העולמות – וגם את האור הפנימי, העולמות אודותם הקב״ה 'חושב'. האור המקיף על העולמות נקרא "אור הסובב כל עלמין", והיינו שסובב ומקיף אותם מכל צד ופינה.

בכללות לכל דרגה ישנם שני 'מקיפים' עיקריים: 'מקיף קרוב', כמו בגד שמקיף את גופי אך קרוב אליו ונוגע בו; ו'מקיף רחוק' כמו בית שמקיף את מציאותי – אך רחוק ממני2. [לדוגמה בנפש: ה'חיה' נחשבת 'מקיף קרוב', והיחידה 'מקיף רחוק', וראה בערכים אלו, התבונן והשכל]. מצד אחד המקיף הקרוב יותר קרוב ונוגע, אך מצד שני הוא פחות 'קיומי', כמובן גם ממשל הבית והבגד: אדם ללא בית (אך עם בגד), חסר לו בשפיותו והגדרתו כאדם; לעומת זאת ללא בגד (אך עם בית), האדם יותר נשאר במעלתו כאדם, אך ללא משהו שיחמם אותו.

הערות

  1. תניא פרק מח. ↩

  2. ראה בכל זה באורך סידור עם דא״ח, מאמר "מזמור שיר חנוכת הבית". ↩

במאמרים

  • ויקח קרח · פרשת קרח · תשפ״ו עניין החוטים של התכלת אותם אנו מצווים לשים על כנפות הבגד, הוא להמשיך את האור המקיף של התכלת לתוכנו, כך שתהיה לנו יראה מה' הסובב כל עלמין ונמצא בכל מקום.

    האור המקיף מתבאר כאן דרך הטלית והחוטים: קרח חשב שהעיקר הוא האור המקיף, ולכן אין צורך בחוטים

  • קחו מאתכם · פרשת ויקהל-פקודי · תשפ״ו על מנת להבין את עניין ה'רוממות' הרמוז בתרומה, צריך להקדים: ה' מחייה ומהווה את העולם בכל רגע בשני צורות אור וחיות: ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין.

    המאמר מבחין בין 'ממלא כל עלמין' ל'סובב כל עלמין', וההמשכה מהסובב לתוך הממלא תלויה בעבודה שלנו

  • נשא את ראש · פרשת נשא · תשפ״ה …והיינו אור שמתלבש בתוך הדברים, ועל כן עניינם כנ"ל לגלות את האלוקות בפנימיות הדברים; בשונה מכל מצוות לא תעשה, ממשיכות אור מקיף – והיינו אור שגבוה ומרומם בשביל להכנס ולהאיר בתוך הדברים.

    כאן מצוות לא תעשה ממשיכות אור מקיף, ואילו מצוות עשה מגלות אור פנימי, המתלבש בתוך הדברים

  • ויחד לבבנו · פרשת וירא · תשפ״ה את האור הסובב כל עלמין אי אפשר להשיג, כי הוא מבטא את הרצון של ה' מצד עצמו להתחבר אלינו ואינו משפיע לנו שפע מוגדר ומצומצם כמו האור הממלא כל עלמין.
  • ויושט המלך לאסתר · פרשת תצוה · תשפ״ה …והחיות שנמשכת מה סובב כל עלמין זו חיות שלא 'נכנסת בתוך העולמות אלא היא 'מקיפה' אותם ומשרה עליהם את אור ה' (אך עדיין הארה זאת שייכת לעולמות).
  • וידעת היום · פרשת ראה · תשפ״ה האמונה בה' מופנית כלפי האור ה"סובב כל עלמין" (הסובב את כל העולמות), כלומר כלפי ה' יתברך בעצמו בלי שהוא "מצטמצם" ומתאים את עצמו אלינו - בורא אותנו ומתייחס אלינו.
  • אלה החוקים · פרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ו …כיון שעל ידו ממשיכים אור גבוה כל כך שהוא מבחינת "סובב כל עלמין", שזהו אור כל כך גבוה עד שהוא לא יכול להכנס לעולם (כמו האור ה"ממלא כל עלמין") כיון שהעולם אינו כלי אליו…
  • וספרתם לכם · פרשת שמיני · תשפ״ה החיות הזו נקראת 'אור מקיף' מכיוון שהיא נשארת בחוץ ומסביב ולא מתגלה בפנים.
  • מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה · פסח · תשפ״ו כאמור, האמונה ש'מיוחדת' לנו – 'עם־קרובו' – היא האמונה בכך שה' הוא 'סובב כל עלמין', והוא עצמו – לא מתלבש בעולמים כלל.
  • מי יתנך · פרשת תרומה · תשפ״ה …והוא הבחינה של 'סובב כל עלמין' שהוא למעלה משניהם (הקב"ה כפי שהוא מתגלה ושורה בעולמות, וכנסת ישראל) ולכן בכחו לאחד אותם (כמו שחתן וכלה הכח המאחד אותם…
  • ציון במשפט תפדה · פרשת דברים · תשפ״ו לעומת ה'נפש', ה'רוח' היא האור ה'סובב כל עלמין' (סובב כל העולמות).
  • ראה אנכי נותן לפניכם · פרשת ראה · תשפ״ו …שייך לומר שום הגדרה ששייכת לעולמות -לא שהוא מחייה אותם בצורה פנימית (ממלא כל עלמין) ולא בצורה מקיפה (סובב כל עלמין) כי דרגות אלו מדברות על הקב"ה כפי שהוא צמצם את עצמו להתייחס לעולמות.
  • כימי צאתך · שביעי של פסח · תשפ״ה מדרגה זו היא הנקראת אור ה"סובב כל עלמין" שהוא מוגדר בלהיות 'סובב' והיינו כמשהו שמסבב מלמעלה ואינו מתלבש בגבול.
  • דער פרומער וארא · פרשת וארא · תשפ״ו אהבה זו שייכת לשם הוי"ה, הרומז לעצם הקיום שה' מחיה בו את העולם בלי שהוא "מתיישב" בתוכו (בחינת סובב כל עלמין).
  • חייב איניש · פרשת כי תשא · תשפ״ו אני ראשון" מתייחס לאור הסובב כל עלמין, כלומר לכך שה' מהווה את המציאות מאין ליש וממילא הוא קודם לה והיא כביכול מגיעה "על גביו".
  • וידבר משה אל ראשי המטות · פרשת מטות-מסעי · תשפ״ו …מחייה ומקיים את העולמות על ידי שהוא ממלא אותה ומתלבש בתוכה ממש; ובין אם זה על ידי אור הסובב כל עלמין, איך שה' מחיה את המציאות באופן שהוא 'מקיף' את העולמות ואינו 'מתלבש' בתוכם.
  • אני לדודי ודודי לי · פרשת כי תבוא · תשפ״ד משמעות הדבר היא שתורה ומצוות שייכים דוקא לאור הפנימי, למציאות שלנו (שהרי מקיימים מצות פה בעולם המעשה, במציאות שלנו, ולומדים תורה בשכל הגשמי ומבינים מה ה' אומר!) – ולא אור 'מקיף'.

מושגים קרובים