'אחוריים', הוא ביטוי להשפעה ללא רצון פנימי, כאשר אני מפנה רק את החלק ה'אחורי' באישיות שלי למקבל ממני.
כאשר אומרים 'אחוריים' במדרגות הקדושה, הכונה שהדבר מושפע ברצון 'חיצוני' ביחס למדרגה אחרת. לדוגמה, כאשר הקב״ה אומר למשה "וראית את אחורי" אין הכונה שהקב״ה מראה לו גילוי לא-רצוני (שכן השגת משה רבינו גדולה לאין-ערוך אף משאר הנביאים), אלא גילוי שלגבי הפנימיות של ה' הוא 'אחור', חיצוני יחסית, "ופני לא יראו".
ולדוגמה בספירות האלוקיות: הנה״י (נצח-הוד-יסוד) של כל ספירה הם האחוריים שלה, המתלבשים-משפיעים בספירה שתחתיה. השפעה זו היא כפי שנמדד לכל ספירה וספירה בריש ההשתלשלות בשביל קיום העולם ('המשכה בסוד שרש' בלשון החסידות). והיינו שזהו חיבור הכרחי של הספירות אחת עם השניה על מנת להתקיים, ולקיים את העולם.
נמצא שהשפעה של אחוריים היא הפוך מ'פנים בפנים' – השפעה מתוך בחירה ורצון הדדי (המשפיעה ומולידה גילוי אור במציאות, ונקראת 'המשכה בסוד תוספת'). ובביטוי השגור בקבלה וחסידות כאשר היחס בין המשפיע והמקבל אינו רצוני-בחירי אלו יחסי 'אחור באחור'12.
כמו כן, ישנה השפעה של אחוריים לקליפות, וכפי שמתואר הדבר בפנימיות התורה שההשפעה לקליפות היא "כמאן דשדי בתר כתפוי" – כמו מי שזורק משהו אחורה, בלי להסתכל בפנים של המקבל3.
השפעה זו היא אינה רצונית4, השפעה של הכרח על מנת שתהיה בחירה בעולם בין טוב ורע5.
הערות
-
כמובן שיתכן גם 'פנים באחור', והיינו שהמשפיע רוצה להשפיע, והמשופע 'מוכרח' (שוב כנזכר למעלה, זהו לא חייב להיות 'הכרח' מגביל וכפייתי, אלא כמו 'אתה החיים שלי'); וכן 'אחור בפנים' שהמשפיע 'מוכרח' (כנ״ל לאו דוקא הכרח רע) להשפיע והמקבל רוצה בחפץ לב. ↩
-
ראה בכל זה, בביאור ההבדל בין 'פנים בפנים' ל'אחור באחור' בארוכה, סה״מ עת״ר החל מד״ה "והנה בזח״א". ↩
-
תניא פרק כב. ↩
-
כאשר איני רוצה משהו, בזה גופא אני נותן לו משמעות מצדי; וכשהקב״ה אינו רוצה משהו, זה גם עושה אותו מציאות. ↩
-
שם. ↩