הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

בא אל פרעה

רבי יעקב ישראל מטשערקאס · שושנת העמקים, עמק תפילה, פרשת בא · תשפ״ה

בקצרה

אתה עומד להתפלל, ופתאום... מחשבה זרה.

ועוד אחת. ועוד אחת.

מה זה אומר עליי? שאני רחוק? שה' כבר ויתר עליי?

דווקא שם, בתוך המחשבות הזרות, מתגלה חסד ה'. זה החידוש של רבי יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, בספרו שושנת העמקים, עמק תפילה.

הוא פותח בשאלה המפורסמת של הזוהר: למה כתוב "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה"? ומשם הוא מגיע ליסוד שמקובל מהבעל שם טוב, העלאת המידות.

במאמר נלמד:

  • שני אופנים של חסד ה': לצדיק הגמור, להעלות את המחשבה, ולעובד ה' שעוד לא שם, לשבור ולתקן את העוונות המבדילים.

  • את הוויכוח שבין פרעה, שטוען שרק הצדיקים יכולים לעבוד את ה', למשה, שעונה: כולם יכולים, בכל מדרגה.

  • ועצה מעשית לפתוח טוב יותר את היום: קידוש המחשבה הראשונה.

פנינה מעניינת: המאמר נשען על שיטות משפחתו, שושלות מרכזיות בחסידות שנראות במחלוקת, ומראה איך חסיד אמת רואה בהן מארג אחד של חסד ה'.

בנקודה למחשבה נבין מה עושים כשעצות של צדיקים שונים מבלבלות אותנו, ולמה הכל תלוי בדעת, במודעות למקום שבו אני עומד.

מאמר מיוחד לימי השובבי״ם!

כ־4 דקות קריאה

פתח דבר

בע״ה שבוע פרשת בא! בחסד ה' יתברך אנחנו נלמד מאמר מספר 'שושנת העמקים', חלק 'עמק תפילה' של רבי יעקב ישראל מטשארקס – בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל (שלמדנו מאמר שלו בפרשת לך-לך) וחתנו של אדמו״ר האמצעי רבי דובער שניאורי.

המאמר פותח בשאלה המפורסמת מהזהר הקדוש, מדוע כתוב "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה", ועובר להסבר עבודה יסודי ויפהפה אודות חסד ה' המתגלה אל האדם בתוך המחשבות זרות שלו.

המאמר מתעסק באחת הנקודות היסודיות בחסידות שמקובלנו כבר מהבעש״ט: "העלאת המדות".

ממתק נדיר ומיוחד הוא שהמאמר מיוסד על אדני משפחתו של ה'עמק תפילה' – שושלות מרכזיות בחסידות – ובסוגיה שבהשקפה ראשונה נראה שישנה מחלוקת מהותית ביניהם.

אמנם, הפלא המיוחד הוא לראות כיצד חסיד-אמת לא רואה אותם כמחלוקות מתנגשות, כי אם חלק ממארג שלם של חסד ה' התואם כל אדם על פי אופיו ועל פי מדרגתו.

יחד עם זה נקבל ביאור פנימי לדו-שיח והויכוח בפרשתינו בין פרעה למשה, שבעוד פרעה טוען שהקב״ה מוותר על מי שאינו מושלם בצדקותו, משה טוען חלילה לכך ובכל מדרגה יש עבודת ה' פנימית ואמיתית.

גם נקבל פה במאמר עצה מעשית נפלאה – לפתוח את היום שלנו טוב יותר... זאת כמובן – כמובטח – :) מאמר שובב״י העוסק בתיקון 'חטאות נעורים' שסגולה מיוחדת לתיקונו הם ימי השובבי״ם שעודנו בעיצומם.

נ.ב – לשונו הרהוטה (יחסית לדורו) של ה'עמק תפילה' היתה נראית לנו מובנת כך שנכתב ביאור רק לנקודות שהיו נראות לנו צריכות ביאור, בהערת שוליים. יחד עם כותרות והדגשות (על אחריות העורך בלבד) לאורך המאמר לנוחות הקריאה.

לחיים לחיים! שנזכה לשו״ב בשובבו״ת אמת!

חברי המערכת:

מנחם רוזנצוויג אחיה מרקוביץ'

אביעד בר לוי מגדל העמק

"בא אל פרעה"

עם הערות ג' שאלות בפסוק

מחשבות ובלבולים בתפלה – חסד ה' אל האדם בשני אופנים: תיקון המחשבה או תיקון האדם

חסד לצדיק הגמור – להעלאות את המחשבה הזרה

1מאור עינים שמות: "...ונודע שהמחשבה שבכל אדם הישראלי נלקחה מעולם המחשבה האמור לעיל, רק שהוא בבחינת שבירה – מחשבות נפולין ממקורן. ומי שיש

חסד לעובד ה' שאינו צדיק גמור – לשבור ולתקן את ה״עונות המבדילין"

לו לב לחפץ ולדעת לזה, מעלה אותן לשרשן ומבררן ממקום השבירה ומעלה אותן למחשבה עליונה הנקרא חכמה. כמו שכתוב בזוהר 'כולהו בחכמה אתברירו', שעל ידי זה החכמה שמעלין למחשבה עליונה – על ידי זה מבררן מבחינת שבירה ונעשה מהן טוב גמור. כי זה עיקר עבודתינו: לברר הניצוצות שהם המחשבות מלובשין בקליפות, לבררן ולהעלותן ולייחדן בשרשן האמור. כאמור אצלנו על פסוק רבות מחשבות בלב איש ועצת ה׳ היא תקום, שהכוונה כי יש שבעה מיני מחשבות באדם ולא יותר, וכל אחת מהן כוללת מיני מחשבות באדם ולא יותר, וכל אחת מהן כוללת מיני מחשבות עד אין מספר. למשל שיש כמה מיני מחשבות שהן מבחינת האהבה, ויש בהן אהבות רעות והן נפולין ממקורם אהבה העליונה שהוא רק אהבת הבורא יתברך תענוג כל התענוגים. וכשמרגיש בזה בעת שבא לו המחשבה מאהבה הנפולה, מיד יחרד ויאמר הלא זה שהיה למעלה במקורה עולם האהבה כאמור, ומיד יתחיל לאהוב הבורא יתברך בבחינת האהבה שנתעוררה בקרבו. שאז נקל לו, מאחר שנתעוררה המדה הזאת בקרבו אזי יש תקומה להמחשבה הנפולה ההיא. וכל זה הן מעת הנפולה ההיא, וכל זה הן מעת התפלה הן בשאר עתים, וכן בכל השבע מיני מחשבות כגון יראות אחרות, והתפארות, וניצוח, והשאר משבעה מיני ימי הבנין כנודע – בכולם הכוונה לזה שיעלם לשרשם כאמור לעיל ויבררן על ידי החכמה העליונה, כמו שאמרו 'וכולהו בחכמה אתברירו'. ומי שאין לו לב לחפוץ ולדעת ולהבין, אזי נמשך אחר המחשבה ח״ו ומביאו ח״ו לידי מעשה ומפילה יותר ויותר רחמנא ליצלן, ומה שהיה עצת ה׳ שעל ידי זה יוכל לדבק את עצמו ומחשבתו יותר נופל בהשבירה והבן".

על מנת להכיר בחסד ה' יש לדעת את מקומך

ביאור העניין בפסוקים

טענת פרעה – הדיבור – רק הצדיקים יכולים לעבוד את ה'

תשובת משה – הדעת – כולם יכולים וצריכים לעבוד את ה'; ביאור לכפילות המלה "נלך" בפסוק

2פרעה הוא מלשון פריעה, הסרת המכסה המונע מהגילוי. אחד הגילויים העיקריים הוא הדיבור, ופרעה מסיר ממנו את המכסה ומגלה את הדיבור, כמו "כי פרעה אהרן" (שמות לב, כה).

3היינו בחינת הטיפות שיצאו לבטלה ח״ו.

מדוע כתוב "בא" ולא "לך"?

דהיינו: כעס וגאוה– מיסוד ה אש ש נגבה למעלה ; ותאות התענוגים– כי המים מצמיחים כל מיני תענוג ;, והוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים– מיסוד הרוח ; ועצלות ועצבות– מיסוד ה

6בכך מתורצת השאלה מדוע כתוב פעמיים "נלך", והיינו משום שבאמת התשובה לפרעה היא שבשני בחינות שונות אלו אנו "נלך" ונעבוד את הקב״ה – גם "בנערינו ובזקננו" וגם "בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרינו".

7מהות התשובה, היא להשיב-להחזיר את הדברים לשרשם ממדרגה למדרגה. הבינה – כפי שמתבאר בחסידות – היא מבטאת את ה'עולם הבא' שהוא קודם (-מעל) לעולם הזה. כאשר אדם חוזר בתשובה הוא כאילו עולה ושב למציאות מעבר למציאות שלו בעולם הזה – עם החטאים – לעולם הבא, ה'בינה'.

וביותר ביאור, הבינה נקראת בקבלה 'אמא'. האמא היא מולידה את הבנים והבת – המידות והמלכות. כאשר אדם עושה תשובה, הוא כאילו חוזר ל'עיבור' בבטן האמא שהולידה אותו. כי מצד האמא שילדה אותו התחילה כל המציאות (הרעה כעת) שלו, ולכן מכוחה ביכולתו לשוב ולחדש מעשיו באופן נכון ("אין הדינין נמתקין אלא בשרשן", ועל הבינה נאמר "מינה דינין מתערין" – היא שרש הדינים). ניתן גם להבין יותר מאמא פה בעולמינו (המשתלשלת מה'אמא'-בינה העליונה), שכן כאשר ילד מתנהג לא טוב – אמא שלו לא רואה זאת (רק) ככה. אמא שלו תמיד מבינה אותו ורואה כיצד מתגלות תכונותיו הטובות, והיא מקבלת את הילד כמו שהוא. יתר על כן, האם תמיד מבחינה ומבינה שבנה נמצא בתהליך ומהלך של התקדמות, גם אם נראה כעת שהוא סובל או אינו מתנהג כיאות. אם הילד ינסה להסתכל מהמבט של האמא – יהיה לו כח ויכולת לחדש ולתקן דרכיו (וראה גם ב'מאמר השבועי' תולדות).

8ראה באריכות באגרת התשובה, בפרט בפרקים א', ז' וח'.

9המתבאר אודות "ולמען תספר וכו'" במלים פשוטות: כאשר הדעת נכנסת בדיבור המבולבל ממחשבות זרות, היא מכירה בכך שהן הגיעו בעקבות חטאות הנעורים: "התעללתי" – עולל, נער, ו״מצרים" – ערות הארץ, ובכך היא 'מספרת' – מבהירה ומאירה את "אזני בנך" – את התשובה, היא מעוררת את האדם וגורמת לו לשוב בתשובה בהירה לקדוש ברוך הוא.

ועל סדר הפסוק: "בא אל פרעה [הדעת תכנס בדיבור המבולבל]... ולמען תספר באזני בנך [תעשה תשובה עמוקה ובהירה, משום שתכיר שהמחשבות באו מחמת] אשר התעללתי במצרים [פגם הנעורים והעוללים, ערות הארץ]".

עבודת ההתחדשות; עצה למחשבה זכה – קידוש המחשבה הראשונה

10בכור הוא הראשון היוצא מרחם האם.

11ניתן להבחין פה בפנינה יפה, כאשר אדם מתעורר לכוין את כל כולו לקב״ה – הקב״ה מתעורר עליו ולא מביא לו מחשבות זרות. ה'אתערותא דלעילא' היא סיוע בעבודת ה', בבחינה של מתנה – מחשבות זכות על אף שהאדם אינו באמת שם מבחינת מדריגתו.