הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

חכמה בינה ודעת

23 מאמרים בנושא "חכמה בינה ודעת"

פרשת וירא תשפ״ז

גדולה הכנסת אורחים

הרבי מליובאוויטש · תורת מנחם תשכ"ב

ה' בא לבקר, ואברהם רץ לארח ערבים עוברי דרך?!

הנגיעה כאן היא בעיקר בבינה: מ״ט שערים שניתנו למשה, ודווקא שלמותם מגלה כמה חסר שער החמישים ומולידה ׳חולת אהבה׳. ואפילו שער הנו״ן צריך להתחדש בראש השנה ממקור שמעל כל השגה, דרך קול השופר הפשוט.

פרשת בראשית תשפ״ז ▶ שיעור

בראשית ברא

אדמו"ר הריי"צ · ספר המאמרים תש"ב

אפילו ספירת החכמה העליונה היא בסך הכל נברא?

החכמה היא ״ראשית״, התחלה שכוללת בתוכה את כל המוחין. חכמה ובינה הן ה״קדושים״ שבתפילה, מובדלות מהעולמות ונמשכות רק בתורה ומצוות. ועם זאת ״בורא קדושים״: גם הן נבראו יש מאין.

פרשת האזינו יום הכיפורים תשפ״ז

אך בעשור

רבי גרשון חנוך מראדזין · סוד ישרים

למה הנשמה בכלל נשארת בגוף, ומה יום כיפור מגלה לה?

״והחכמה תחיה בעליה״: החכמה היא המבט האלוקי על המציאות, ומכוחה מח, לב וכבד כולם משקפים אלוקות. בתענית המח מזדכך, מתקשר בשורשו ומקבל אורה. ורמז יפה: סופי התיבות של מח־לב־כבד הם חב״ד.

פרשת ראה תשפ״ו ▶ שיעור

ראה אנכי נותן לפניכם

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

הראש מבין, הלב שותק. מה שם הוי"ה אומר על זה?

חכמה ובינה הן ״תרין ריעין דלא מתפרשין״: נקודה בלי היכל אינה פועלת, והיכל בלי נקודה אינו משמש כלום. הדעת מוזכרת כאן בעיקר כגבול שהביטול שבחכמה עומד למעלה ממנו.

פרשת מטות-מסעי בין המצרים תשפ״ו ▶ שיעור

וידבר משה אל ראשי המטות

הפרי הארץ · פרי הארץ, פרשת מטות

גם הדבר המכוער ביותר שראית נברא כדי לקרב אותך לה'

הדעת היא הגשר שלנו בזמן הזה. היא ניתנה בין שני שמות, ״אל דעות ה׳״, כדי לייחד את הבריאה עם שורשה. ומכאן פירוש נועז: משיח בא ב״היסח הדעת״, כשנתעלה מעל כל אמצעי אל יחוד ישיר.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ו ▶ שיעור

קדושים תהיו

המאור עינים · מאור עינים, פרשת קדושים

וכי עלה על הדעת שנהיה קדושים כמו ה' עצמו?

החכמה היא היו״ד, ראשית היש, ובה חיותנו: ״החכמה תחיה בעליה״. ובבינה: מ״ט שערים ניתנים להשגה, ושער הנו״ן הוא לדעת שאי אפשר לדעת. כך ״כולם נתנו למשה״, וכל יהודי יכול להיכנס בשערים.

פסח תשפ״ו ▶ שיעור

מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה

הצמח צדק · דרך מצוותיך, מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה

איך ביס של מצה מלמד אותנו לקרוא לה' 'אבא'?

הדגן שורשו בחכמה, ולכן התינוק הטועם אותו קורא ׳אבא׳ – ידיעה מגדלות הדעת שהושפלה לקטנות. כך המצה ממשיכה ׳מוחין דאבא׳, ביטול החכמה, לעומת החמץ שהוא הבינה המתפחת; וארבע הכוסות – מוחין דאמא.

פרשת תצוה פורים תשפ״ו ▶ שיעור

זכור את אשר עשה לך עמלק

הפרי הארץ · פרי הארץ

למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?

גם החכמה היא ׳יש׳ שיכול להתהפך: ״חכמים המה להרע״, כמו שלמה שאמר ׳ארבה ולא אסור׳. השמן ׳זך כתית׳ הוא שכל שמובא בשפלות אל משה, ה׳דעת׳ של ישראל, אל מה שמעבר לו. ורק כך ״חכמתו מתקיימת״.

פרשת שמות שובבי"ם תשפ״ו ▶ שיעור

בכל דור ודור

אדמו"ר הריי"צ

מאמינים בה' ועדיין גונבים? כאן מתחילה הגלות הפנימית

בלי מונחי הספירות, אך עם יסוד ברור: השכל ״מושך״ את המידות. ילד חסר דעת נמשך לשטויות, ומבוגר כבר לא. כשיונח בשכל שה׳ הוא היקר והמענג מכול, גם הלב ירצה בו.

פרשת וישלח ט'-י' כסלו תשפ״ו ▶ שיעור

אין שכחה לפני כסא כבודך (הקדמת נר מצוה ותורה אור)

אדמו"ר האמצעי · נר מצווה ותורה אור, הקדמה

אם לפני ה' אין שכחה, איך ציון אומרת 'שכחני'?

כאן מוגדרת הדעת כהכרה והרגשה במוח ובלב: ׳והשבות אל לבבך׳. בה יש שינוי והיסח הדעת, ולכן הציווי לדעת את ה׳ והאיסור לשכוח הם אחד. ועוד מתבארים שני מיני דעת, עליון ותחתון.

פרשת תולדות תשפ״ו

אשרי תמימי דרך

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תורה א

מה גורם לתפילה שלנו לשאת חן למעלה?

השכל שבכל דבר הוא החכמה – ה׳ראשית׳ והבכורה שיעקב זכה לה, ה׳חית׳ שמחיה את הדבר. הוא מאיר כשמש את הדרך, ומי שמבזה אותו כעשו – ׳לא יחפץ כסיל בתבונה׳. הדגש כאן על החכמה דווקא.

פרשת לך לך תשפ״ו

בעצם היום הזה

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן – פרשיות, לך לך

מאיפה באמת מגיע הכוח שלנו להבחין בין טוב לרע?

רעיון בהשכלה ראשונה עדיין מעורב בו שקר. רק העמקת דעת, ״למגרס ולעיוני״, מבררת את האמת עד שאי אפשר לפרקו בשום קושיא. כוח ההבדלה, פנימיות הבינה, שורשו גבוה מהשכל עצמו, ולכן הוא שולט בו.

פרשת האזינו סוכות תשפ״ו

ושאבתם מים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים

למה מצווה שלא כתובה בתורה הביאה את השמחה הגדולה מכולן?

החכמה היא ה׳סופר׳, ׳אין׳ חופשי שעדיין אין לו אותיות, והבינה היא ה׳ספר׳ שכבר מקבל צורה. בניסוך המים נשפכים יחד מים ויין, ופנימיות אבא ואמא מתייחדות כ׳תרין רעין דלא מתפרשין׳.

פרשת נצבים ראש השנה תשפ״ה

אשרי העם

רבי אהרן מסטראשלע · עבודת הלוי

למה בראש השנה הקב"ה כביכול נרדם, ומה זה עושה לנו?

תקיעה היא תקע י״ה, חכמה ובינה כפי שהן נסתרות אצלו. בינה מפרטת, ו״מינה דינין מתערין״, אך מציגה סברות לכאן ולכאן. רק הדעת, המזדהה עם רצונו, מכריעה לאן יורד השפע, ולכן ישראל, ולא הקליפה, הם ״יודעי תרועה״.

פרשת דברים בין המצרים תשפ״ה

איתא בפסיקתא

רבי הלל מפאריטש

למה החושך מתגבר דווקא כשהגאולה כבר מתקרבת?

שלוש הפטרות הפורענות הן שלושה שלבים בהסתלקות השיעור הקודם. בהבזק החכמה דברי הרב כבר אינם ״יוצאים מן הלב״, בבינה דבריו מתבלבלים, ובדעת, כשהחידוש מתיישב בו, הוא שותק לגמרי. השתיקה עצמה היא סימן לקליטה.

פרשת פנחס תשפ״ה

סגולה לבנים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים

איך 'משכרים' את הקב"ה, ומה זה קשור לישועת בנים?

רק בשוליים: ״לית מחשבה תפיסא ביה כלל״, ולכן היכולת להיות עם ה׳ לבדו אינה פרי השגה אלא מתנה – ״ותתן לנו״. והעצה להוציא את המדות מ׳כח׳ ל׳פועל׳ היא שמחת המצוה.

פרשת שלח תשפ״ה

ענין הנסכים

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, שלח

למה הקורבן עולה למעלה והיין יורד אל התהום?

מנחה ונסכים הם המשכת המוחין למטה: שמן הוא חכמה, הנמצאת בכל דבר ואפילו באבנים. סולת היא דעת, ׳עץ הדעת חטה היתה׳. יין הוא בינה. ומאחר שחב״ד הם הפנימיות, בלעדיהם הקרבן אינו ממשיך כלום.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ה

והדרת פני זקן

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?

כאן מתוארת החכמה כחלק הנסתר והפחות מודע בנפש: הברקה שאינה מתפתחת כבינה, אך היא מולידה את המחשבות ואת המידות. בה נחקק זיכרון התורה, ולכן פרשת ׳קדש לי׳, שכנגד חכמה, מדגישה ״ולזיכרון בין עיניך״.

פרשת צו פסח תשפ״ה

הלכות נטילת ידים שחרית

רבי נתן מברסלב · ליקוטי הלכות, הלכות נטילת ידים שחרית

מה הקשר בין נטילת ידיים בבוקר ליציאת מצרים?

דעת היא כאן ידיעת ההשגחה, והשינה היא הסתלקותה. מצרים הוא ״מיצר ים החכמה״, ובלי התקשרות פנימית של דעת גם ההשכלה עצמה נפגמת. שידוד הטבע בא מחמישים שערי בינה, והיין נעשה ׳ראש׳ המגדיל את הדעת.

פרשת פקודי תשפ״ה

אלה פקודי

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים מלוקט ה'

גם כשהקב"ה 'יוצא לדרך', הוא מתייחד איתנו. איך?

המדות פונות מטבען אל הזולת, אבל המוחין ׳נסתרות׳: הם שייכים לאדם עצמו, ואפילו לשאר כוחותיו אינם נמסרים. ובכל זאת השכל הוא כאור, אינו מתלבש בלב, אך מאיר ומשנה אותו מבפנים.

פרשת יתרו ט"ו בשבט תשפ״ה

וידבר אלוקים

הפרי הארץ · פרי הארץ, יתרו ד"ה וידבר אלוקים

למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.

החכמה, ויתור על ההבנה והטעם האישי, היא שורש ה״נעשה״. הבינה היא ה״נשמע״ המאספת את כל הכחות ליחוד. והדעת, כוחו של משה, מקשרת עליונים ותחתונים, מה שנשלל מהגויים ש״משפטים בל ידעום״.

פרשת בא תשפ״ה

בא אל פרעה

רבי יעקב ישראל מטשערקאס · שושנת העמקים, עמק תפילה, פרשת בא

גם המחשבה הזרה בתפילה היא יד שה' שולח אליך

שלושתן פועלות כאן יחד: החכמה מבררת את המחשבות הנפולות, הבינה היא האם שמבינה את בנה בתהליך ומאפשרת לו לשוב, והדעת, משה, נכנסת אל הדיבור המבולבל, מכירה את מקומה ומאירה.

פרשת וישלח תשפ״ה

אמר רבי פנחס

הפרי הארץ · פרי עץ, סדר וישלח (נדפס כיום כחלק מספר פרי הארץ)

למה דווקא הצדיקים הנבחרים מפחדים, כשה' כבר הבטיח?

עדות ה׳ ׳מחכימת פתי׳: החכמה באה רק למי שמכיר שאינו יודע, ולא ל׳חכם בעיניו׳. הדעת, כוח החיבור וההכרעה של הבחירים, מראה כיצד ההנהגות ההפוכות נובעות מרצון ה׳ הפשוט. הבינה אינה מתבארת כאן בנפרד.