הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

ייאוש ותקווה

7 מאמרים בנושא "ייאוש ותקווה"

פרשת לך-לך תשפ״ז ▶ שיעור

בענין הנהגת הפשיטות של הצדיק האמת

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה עח

ממה אנחנו חיים ברגעים שאנחנו לא לומדים תורה?

מתוך חולי גדול בשבת נחמו נשמעה הקריאה ׳אין שום ייאוש בעולם כלל׳: גם מי שמונח בשאול תחתיות מקבל חיות מהתורה הנעלמת בעשרה מאמרות דרך הצדיק, ולכן כל אחיזה קטנה פותחת תקווה לשוב.

פרשת שופטים תשפ״ו ▶ שיעור

אזמרה

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תורה רפב

חפש בו מעט טוב, והרשע כבר איננו במקומו

רבנו הזהיר ״לילך עם התורה הזאת״, כי רוב הריחוק מה׳ נובע מנפילת הדעת והייאוש, לא מהחטאים עצמם. מי שמוצא בעצמו עוד מעט טוב ״יצפה לישועה עדין״, ואפילו מה שנראה אבוד יכול להיתקן.

פרשת ואתחנן תשפ״ו

עניין הבעל תשובה

רבי ישראל דב מוועלדניק · שארית ישראל

איך אפשר לבכות על החטא ולשמוח באותו הלב?

מול התחושה ש״מכף רגל ועד ראש אין בו מתום״ באה נחמה כפולה: ״לבל ידח ממנו נדח״, וכח ההתעוררות עצמו בא ממנו יתברך. ובכל זאת שומרים איזון, שלא להתמוטט בעצבות ולא להתנתק בדמיון.

פרשת נשא שבועות תשפ״ו

אנא נפשי כתבית יהבית

הבית יעקב · ספר הזמנים, שבועות, יח

למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?

גם מי שנפל למקום נמוך כל כך שנדמה לו ״אפס תקוה״, דווקא שם מאירים לו דברי תורה שגם ההסתר מלא כבודו. זה ״דאורי וגלי מה דהוה סתום״, ולכן התורה ניתנה ליורדי מצרים ולא למלאכים.

פרשת ויקרא תשפ״ו ▶ שיעור

איה השה לעולה

רבי נחמן מברסלב · ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה יב

דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא

אפילו הנפילה הגדולה ביותר, עד הרהורים אחר ה׳, היא בבחינת ׳הירידה היא תכלית העליה׳. הזעקה מתוך החושך היא עצמה התיקון, ומכאן הקריאה החותמת: לא להתייאש ולא להפסיק לצעוק ׳איה?!׳, וכבוד ה׳ יתגלה.

פרשת שמות שובבי"ם תשפ״ו ▶ שיעור

בכל דור ודור

אדמו"ר הריי"צ

מאמינים בה' ועדיין גונבים? כאן מתחילה הגלות הפנימית

נוגע בעיקר בפירוש ״פרך״: עבודה ששוברת, עד שלא שמעו אל משה. כך גם היום, מרוב ייאוש ושקיעות אנשים לא מסוגלים לשמוע שהגאולה ממשמשת ובאה. והקריאה המשתמעת: לפקוח את האוזן לבשורה.

פרשת משפטים שובבי"ם תשפ״ה

לא תהיה משכלה

אדמו"ר הזקן · תורה אור, דף ע"ח עמוד ד

מה עושים כשהאהבה לה' נולדת – ונעלמת?

גם כשלפי הטבע פסק כח התולדה והמקטרגים טוענים שאין עוד סיכוי, המרירות והשפלות, כמו אצל חנה, מעוררות רחמים שמעל הטבע. ומי שלומד בלי חיות אל ידאג: האור עוד יצמח בריבוי ויגיע.