הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

קודשא בריך הוא ושכינתיה

7 מאמרים בנושא "קודשא בריך הוא ושכינתיה"

פרשת נצבים ראש השנה תשפ״ה

אשרי העם

רבי אהרן מסטראשלע · עבודת הלוי

למה בראש השנה הקב"ה כביכול נרדם, ומה זה עושה לנו?

אדם וחוה משקפים את קוב״ה ושכינתיה. בדורמיטא, ״עורה למה תישן״ נאמר על המוחין והמידות, ו״לא ינום ולא יישן״ על הרצון ״אנא אמלוך״. ממנו ניזונה השכינה ונוטלת את הדינים, וזעיר אנפין נשאר כולו רחמים.

פרשת כי תבוא ראש השנה תשפ״ה

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?

״לשם יחוד״ שלפני כל מצווה פירושו לחבר את ה׳ הקדוש והמובדל עם החיות השוכנת בתוך העולמות, עד שהמציאות לא תיראה נפרדת. היחוד נפעל כשאדם מבטל רצונו מפני רצון ה׳, והוא יחוד הוי׳ ואלקים.

פרשת פנחס תשפ״ה

סגולה לבנים

אדמו"ר הזקן · מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים

איך 'משכרים' את הקב"ה, ומה זה קשור לישועת בנים?

סיפור הזוג הוא שיקוף של הדוד והרעיה – הקב״ה וכנסת ישראל. הרעיה משקה את דודה ״יין הרקח מעסיס רימוני״ ואומרת ״אנא נסיב מלכא״, וכשהזוג העליון מוליד – נפקדים גם הזוגות למטה.

פרשת קרח תשפ״ה

כל מחלוקת שהיא לשם שמים

אדמו"ר המהר"ש · מאמרי אדמו"ר המהר"ש, קרח תרל"ב

יש מחלוקות שכדאי להתברך בהן – ויש כאלה שהאדמה בולעת

כאן הם נקראים ׳שם׳ ו׳שמים׳: הנוקבא המקבלת והזעיר אנפין המשפיע. מחלוקת ׳לשם שמים׳ היא ויכוח על הדרך לייחד ביניהם. קרח, לעומת זאת, ניסה לחלק ולהפריד בין הוי׳ לאלקים, בין הבורא לטבע.

פרשת שמיני ספירת העומר ול"ג בעומר תשפ״ה

וספרתם לכם

הפרי הארץ · פרי הארץ, שבת שבתוך הפסח

מה מסתתר בטעם המתוק של התפוח שבידך?

הייחוד כאן נעשה בהתבוננות: בכל פעם שעולים מן הגלוי בפרי אל הנסתר שמקיף אותו, מגלים שהשכינה המתגלה אינה אלא ביטוי של הקדוש והמובדל שמעליה. וכך מראים שהיא אחת עמו ולא נפרדת ממנו.

פרשת פקודי תשפ״ה

אלה פקודי

הרבי מליובאוויטש · ספר המאמרים מלוקט ה'

גם כשהקב"ה 'יוצא לדרך', הוא מתייחד איתנו. איך?

״שארה כסותה ועונתה״ הן שלוש נתינות של הקב״ה לכנסת ישראל: פנימית, מקיפה ועצמית. ב״פקידה״, היא היחוד, הוא נותן את עצמו בלי לבוש והיא מקבלת בלי לבוש: ״ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד״.

פרשת נצבים-וילך ראש השנה תשפ״ד

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה, דברים נג ד

איך ממליכים מלך שמרדנו בו כל השנה?

״לשם יחוד״ מקבל פשר מעשי: השכינה היא ״מצות המלך״, בחינת ממלא כל עלמין. הקב״ה, קדוש ומובדל, סובב כל עלמין, הוא האור הנמשך במצווה. כשעושים מקבלת עול, הטעם העליון שורה בתוך המעשה.