הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

דבקות

14 מאמרים בנושא "דבקות"

פרשת חיי שרה תשפ״ז ▶ שיעור

אחת דבר א-להים

הישמח משה · ישמח משה, פרשת חיי שרה

אם ה' התחיל וה' גומר – על מה בעצם מגיע לי שכר?

עיקר השכר אינו נהרות האפרסמון אלא הדבקות האלוקית, ״מה שעדיין עין לא ראתה״, והנהרות הם רק ההכנה אליה. ומי שחי ״שויתי ה׳ לנגדי תמיד״ זוכה, מידה כנגד מידה, לחזות פנים בפנים בלי בושה.

פרשת וירא תשפ״ז

גדולה הכנסת אורחים

הרבי מליובאוויטש · תורת מנחם תשכ"ב

ה' בא לבקר, ואברהם רץ לארח ערבים עוברי דרך?!

גם הדבקות הנעלית ביותר, של אדמו״ר הזקן ב״עמך לא חפצתי בארץ״ ושל אברהם מול גילוי שער החמישים, אינה הפסגה. החידוש: לנתק את עצמך ממנה כדי להיטיב עם יהודי גדול יותר מהדבקות עצמה.

פרשת וזאת הברכה שמחת תורה תשפ״ז

ענין ההקפות

התפארת שלמה · תפארת שלמה, שמחת תורה – ענין ההקפות

התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים

הדבקות העילאית של יום כיפור ושל כל מצוות תשרי היא שהאירה את התורה. ובהקפות, כשאוחזים בספר, שואבים ממנו כוח לשמור את כל חלקי התורה מתוך חיבור אמיתי ודבקות עצומה בנותן התורה.

ראש השנה תשפ״ז

מן המצר

האדמו"ר מפיאסצנה · דרך המלך

איך מנצחים את היצר בלי להילחם בו כשווה בין שווים?

ה׳ זוכר אותנו כמו שהוא זוכר את שמו: לא כדבר זר, אלא כחלק ממנו. הדבקות האמיתית היא להתייחד עם שמו שקדם לעולם, מקום שמעל הגשמיות, ומשם כל ניסיון נראה אחרת לגמרי.

פרשת תצוה פורים תשפ״ו ▶ שיעור

זכור את אשר עשה לך עמלק

הפרי הארץ · פרי הארץ

למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?

התכלית אינה להשיג השגות גדולות, אלא להידבק דווקא במה שאינו מושג. כמו שער החמישים שנעלם ממשה ומחיה את מ״ט השערים, כל מה שמבינים הוא רק ׳כסא׳ להתקשרות באין־סוף.

פרשת תרומה תשפ״ו ▶ שיעור

דבר אל בני ישראל

רבי חיים מטשערנוביץ · באר מים חיים, פרשת תרומה

האם ה' באמת צריך את התרומה שלנו? תלוי איך נותנים.

מי שקולט שאפילו הבריה העליונה אינה משיגה טיפה מגדולת ה׳, נפשו צמאה להידבק באורו בכל רמ״ח אבריו. והדבקות עוברת דרך התורה והמצוות, שבהן נעלם רצונו, והוא ורצונו אחד.

פרשת וארא כ"ד טבת תשפ״ו ▶ שיעור

דער פרומער וארא

אדמו"ר הזקן

למה הנשמה ירדה לעולם במסלול שנועד מראש לכישלון?

התכלית היא ״לאשתאבא בגופא דמלכא״, להיבלע בה׳ כרעיון שנקלט בנפש עד שנעשה עמה אחד. הדרך: לבושי תורה ומצוות בשלמות, ובמקום שחסר, צעקה ״ממעמקים״ שמושכת את הנפש לדבקה בו בחילא סגי.

פרשת ויחי תשפ״ו ▶ שיעור

חכלילי עינים מיין

אדמו"ר הזקן · תורה אור, ויחי

מה קורה כשהאהבה לה' גדולה מדי בשביל הלב?

כשמתעצמים עם האהבה רבה מגיעים לדבקות כה גדולה שהיא יוצאת מן הלב אל מבט הדדי: עינינו אל ה׳ ועין ה׳ אלינו, כזוג יונים המביטות זו בזו בלי הפסק. ובסוף הדרך, ״חכלילי״, שייכות ממשית אליו.

פרשת ויצא תשפ״ו

ענין חודש כסלו

השם משמואל · שם משמואל, ר"ח כסלו תער"ב

מה באמת ניצח את היוונים: חרב הגיבורים או תשוקת הכליות?

לא הלבנה המלאה ולא הנעלמת, אלא הירח בחידושו, המואר במקצת ומשתוקק לעוד, הוא הציור השלם לדבקות שיש בה תשוקה. ובאותו כוח נשארו בנימין ויהודה דבוקים במלכות בית דוד ובמקדש.

פרשת בראשית תשפ״ו

תנא דבי רבי ישמעאל

המאור עינים · מאור עינים

דווקא כשאין לנו אור משלנו, אפשר לפגוש את ה' פנים בפנים

כשאנו מכירים כמה אנו זקוקים לה׳ ומשתוקקים להידבק בו, מתעוררת כביכול גם תשוקתו לדבק בנו, עד אחדות גמורה. בקידוש לבנה ובלימוד לשמה זוכה בעל לב זך לטעום תענוג זה – ״מתרפקת על דודה״.

פרשת עקב תשפ״ה

והיה עקב תשמעון

המגיד ממעזריטש · דברות המגיד

דווקא המצוות שאנחנו דשים בעקבינו הן שבונות אותנו?

הדבקות נבנית כאן דרך ההידמות: המרחם על הבריות ׳נדבק׳ במידות ה׳ ונעשה בעצמו ׳ספיר׳ ומואר בהן. הצדיק עושה מצוות מתוך התקשרות פנימית, ולכן כבר בשעת המעשה טועם את מתיקותן.

פרשת בהעלותך תשפ״ה

בהעלותך את הנרות

השפת אמת · שפת אמת, בהעלותך, תרמ"ב

המצוות מחכות לך: בלי אהבה ויראה הן לא ממריאות

המעלה שעליה עמד הכהן בשעת ההדלקה רומזת שגם הוא עצמו צריך לעלות. הנרות מאירים כשהאדם מכניס לתוך המצווה את כל רצונו להידבק בה׳, וכפי מידת התבטלותו כך היא מתקבלת למעלה.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ה

והדרת פני זקן

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

איך אפשר להיות דבוק בה' גם כשלא לומדים?

איך נשארים קשורים לה׳ גם בשעות האוכל והעבודה? כאן מתגלה סוד פשוט ועמוק: מי שקונה במוחו זיכרון של תורה, ה׳ שוכן בקרבו תמיד, כי הקב״ה והתורה אחד – והתורה ממשיכה לחיות בנפשו גם כשהיא מוסתרת.

פרשת לך לך תשפ״ה

איתא בזהר

רבי מרדכי מטשרנוביל · לקוטי תורה (טשרנוביל), פרשת לך לך

איך הופכים 'מה' ל'מאה'? אל״ף אחת שמשנה את כל הנפש

מאה הברכות הן המשכות, כמו ׳להבריך׳, של אלופו של עולם לתוך כל עשרת כוחות הנפש הכלולים זה מזה. בסוף הדרך האדם כולו נעשה מרכבה, ומתקיים בו ׳והיה ברכה׳.