הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

אין ויש

14 מאמרים בנושא "אין ויש"

פרשת נח תשפ״ז ▶ שיעור

עמוד התפילה

הבעל שם טוב · כתר שם טוב / בעל שם טוב על התורה, פרשת נח, עמוד התפילה (אותיות ט"ז–כ"ד)

מה אם כל מילה בתפילה היא תיבת נח קטנה?

נגיעה בשוליים, אך מאירה: עולם הבריאה נברא יש מאין, כמו מחשבה שמגיעה פתאום משום מקום. ובפסגת התפילה באים ל׳מדת אין׳, שבה הכוחות הגשמיים בטלים והמתפלל עובר מהיֵשות שלו אל ה׳.

פרשת בראשית תשפ״ז ▶ שיעור

בראשית ברא

אדמו"ר הריי"צ · ספר המאמרים תש"ב

אפילו ספירת החכמה העליונה היא בסך הכל נברא?

״והחכמה מאין תמצא״: רק החכמה נבראה יש מאין ממש, כי אור אין סוף נעלה ממנה לאין ערך. מהחכמה ולמטה הכול עילה ועלול, יש מיש, כמו שכל המתלבש במחשבה ומחשבה המתלבשת בדיבור.

סוכות תשפ״ז ▶ שיעור

בצלו חמדתי

רבי אהרן מסטראשלע · עבודת הלוי

מה בעצם מקיף אותנו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה?

שם הוי״ה מהווה אותנו מאין ליש בכל רגע, ולכן הקיום הנפרד שלנו הוא רק ׳בכאילו׳, בנוי על ההעלם. יש לנו צל ממשי של נפרדות, וגם צל דק הלוחש שאיננו נפרדים באמת.

פרשת כי תבוא תשפ״ו ▶ שיעור

שוש תשיש

אדמו"ר המהר"ש · תורת שמואל

איך שמחים עקרה? דווקא מתוך ה'לא' נולדת לידה חדשה

דווקא ה׳לא׳ הוא שמוליד: ׳ותהי שרי עקרה לא ילדה׳, וחז״ל דרשו ׳אין לה, והוה לה׳. מתוך ה׳אין׳ שמעל העולם צומחת התגלות חדשה, וכל הסתר אינו אלא הכנה ללידה, עד ׳ישיש׳, פעמיים יש.

פרשת אחרי מות-קדושים תשפ״ו ▶ שיעור

קדושים תהיו

המאור עינים · מאור עינים, פרשת קדושים

וכי עלה על הדעת שנהיה קדושים כמו ה' עצמו?

״דע מאין באת״, מן האין האלוקי. נקודת היו״ד, החכמה, היא ראשית היש, ובה גנוז האין ככח הפועל בנפעל ומחיה אותנו. וכשהיו״ד מסתלקת נשארות רק האותיות א״ן, וזהו ״לאן אתה הולך״: אל העפר.

פסח תשפ״ו ▶ שיעור

מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה

הצמח צדק · דרך מצוותיך, מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה

איך ביס של מצה מלמד אותנו לקרוא לה' 'אבא'?

החמץ התופח הוא ה׳יש׳ – הבינה המרחיבה את הדבר לאורך ולרוחב – והמצה שאינה נגבהת היא ה׳אין׳ של החכמה. ומכאן עצת התפילה: ׳עיניו למטה׳, לראות שהיש מתהווה תמיד מאין, כדי שלא ייפול אחריו.

פרשת תצוה פורים תשפ״ו ▶ שיעור

זכור את אשר עשה לך עמלק

הפרי הארץ · פרי הארץ

למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?

כל הבנה היא ׳יש׳, וחיותה היא ה׳אין׳: ״החכמה מאין תמצא״. רק במושג יש ׳זה לעומת זה׳, ובאין אין אחיזה לרע. והאין אישי: מה שאני לא מבין הוא האין־סוף שלי, וכל השגה היא כלי לאין פנימי ממנה.

פרשת יתרו שובבי"ם תשפ״ו ▶ שיעור

וישמע יתרו

בעל התולדות · תולדות יעקב יוסף, פרשת יתרו

ומה אם דווקא המשיכה שלך לעולם היא קריאה מה'?

היש כולו, העולמות והחומר, התהווה כדי שנגלה בו את ה׳ ונייחד אותו עם ה׳אין׳ העליון. אוהל מועד הוא האור המקיף, ה׳אין׳ האלוקי, ועביות החומר היא הענן שמונע ממשה לבוא אליו.

פרשת מקץ חנוכה תשפ״ו

ואתה ברחמיך הרבים

אדמו"ר הריי"צ

למה נר חנוכה דווקא משמאל? ומי באמת האויב שלנו?

ל״אין״ יש שתי משמעויות: מלמעלה, הנבראים כאפס ממש; מלמטה, ה׳ נעלם ונשגב מהשגתנו. והחידוש: היש נראה עומד מעצמו דווקא משום שנברא מה׳, שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מעילה, ובפנימיותו מאיר הביטול לשורשו.

פרשת וישלח ט'-י' כסלו תשפ״ו ▶ שיעור

אין שכחה לפני כסא כבודך (הקדמת נר מצוה ותורה אור)

אדמו"ר האמצעי · נר מצווה ותורה אור, הקדמה

אם לפני ה' אין שכחה, איך ציון אומרת 'שכחני'?

שני מיני שפע: ב׳דעת תחתון׳ ה׳ מהווה מאין ליש באור מוסתר, כפי שהדברים נראים למקבלים. ב׳דעת עליון׳ הכול ׳קמיה כלא חשיבא׳, וה׳ מרגיש בצרתנו כצרת עצמו: ׳לו צר׳ ולא ׳לא צר׳.

פרשת נצבים ראש השנה תשפ״ה

אשרי העם

רבי אהרן מסטראשלע · עבודת הלוי

למה בראש השנה הקב"ה כביכול נרדם, ומה זה עושה לנו?

מצד הקב״ה, השוה ומשוה, היש והאין שווים לגמרי. אבל הוא רוצה יש שלם ומפורט שדווקא בו יאיר האין: ״הכל יכול וכוללם יחד״. מכאן המסע מיש בטל ׳אחור באחור׳ ליש עצמאי שמתייחד ׳פנים בפנים׳.

פרשת כי תבוא ראש השנה תשפ״ה

תקעו בחודש שופר

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?

כיצד ייקרא העולם ׳יש׳ כשה׳ הוא המציאות האמיתית? משל השמש ונרתיקה מגלה: ה׳יש׳ הוא הזיו שיצא ממקורו ונראה עומד בפני עצמו, וה׳אין׳ הוא המקור שבו הכול היה כלול ובטל.

פרשת ואתחנן תשפ״ה

ואהיה אצלו אמון

אדמו"ר הזקן · לקוטי תורה

למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?

״אני תורתך שעשעתי״: ה״אני״ של דוד מתהפך ל״אין״, גם בלימוד שכולו השגה. כנגד זה ה׳ הופך את היש האמיתי, עונגו העליון, לאין ומלבישו בחכמה. וזה גם סוד השחוק: יש שמתגלה פתאום כאין.

פרשת יתרו ט"ו בשבט תשפ״ה

וידבר אלוקים

הפרי הארץ · פרי הארץ, יתרו ד"ה וידבר אלוקים

למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.

מה שאין בו גבול נראה לנו ׳אין ואפס׳, כחפץ שאין דרך להשתמש בו, ובכל זאת ממנו באה חיות ה׳יש׳ המוגדר. ובחזרה מלמטה מגלים שגם עכשיו ״הוא ושמו לבד״, כחגב שלבושו הוא גופו.