אין ויש
14 מאמרים בנושא "אין ויש"
עמוד התפילה
מה אם כל מילה בתפילה היא תיבת נח קטנה?
נגיעה בשוליים, אך מאירה: עולם הבריאה נברא יש מאין, כמו מחשבה שמגיעה פתאום משום מקום. ובפסגת התפילה באים ל׳מדת אין׳, שבה הכוחות הגשמיים בטלים והמתפלל עובר מהיֵשות שלו אל ה׳.
בראשית ברא
אפילו ספירת החכמה העליונה היא בסך הכל נברא?
״והחכמה מאין תמצא״: רק החכמה נבראה יש מאין ממש, כי אור אין סוף נעלה ממנה לאין ערך. מהחכמה ולמטה הכול עילה ועלול, יש מיש, כמו שכל המתלבש במחשבה ומחשבה המתלבשת בדיבור.
בצלו חמדתי
מה בעצם מקיף אותנו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה?
שם הוי״ה מהווה אותנו מאין ליש בכל רגע, ולכן הקיום הנפרד שלנו הוא רק ׳בכאילו׳, בנוי על ההעלם. יש לנו צל ממשי של נפרדות, וגם צל דק הלוחש שאיננו נפרדים באמת.
שוש תשיש
איך שמחים עקרה? דווקא מתוך ה'לא' נולדת לידה חדשה
דווקא ה׳לא׳ הוא שמוליד: ׳ותהי שרי עקרה לא ילדה׳, וחז״ל דרשו ׳אין לה, והוה לה׳. מתוך ה׳אין׳ שמעל העולם צומחת התגלות חדשה, וכל הסתר אינו אלא הכנה ללידה, עד ׳ישיש׳, פעמיים יש.
קדושים תהיו
וכי עלה על הדעת שנהיה קדושים כמו ה' עצמו?
״דע מאין באת״, מן האין האלוקי. נקודת היו״ד, החכמה, היא ראשית היש, ובה גנוז האין ככח הפועל בנפעל ומחיה אותנו. וכשהיו״ד מסתלקת נשארות רק האותיות א״ן, וזהו ״לאן אתה הולך״: אל העפר.
מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה
איך ביס של מצה מלמד אותנו לקרוא לה' 'אבא'?
החמץ התופח הוא ה׳יש׳ – הבינה המרחיבה את הדבר לאורך ולרוחב – והמצה שאינה נגבהת היא ה׳אין׳ של החכמה. ומכאן עצת התפילה: ׳עיניו למטה׳, לראות שהיש מתהווה תמיד מאין, כדי שלא ייפול אחריו.
זכור את אשר עשה לך עמלק
למה דוד חטא פעמיים ונשאר מלך, ושאול פעם אחת והודח?
כל הבנה היא ׳יש׳, וחיותה היא ה׳אין׳: ״החכמה מאין תמצא״. רק במושג יש ׳זה לעומת זה׳, ובאין אין אחיזה לרע. והאין אישי: מה שאני לא מבין הוא האין־סוף שלי, וכל השגה היא כלי לאין פנימי ממנה.
וישמע יתרו
ומה אם דווקא המשיכה שלך לעולם היא קריאה מה'?
היש כולו, העולמות והחומר, התהווה כדי שנגלה בו את ה׳ ונייחד אותו עם ה׳אין׳ העליון. אוהל מועד הוא האור המקיף, ה׳אין׳ האלוקי, ועביות החומר היא הענן שמונע ממשה לבוא אליו.
ואתה ברחמיך הרבים
למה נר חנוכה דווקא משמאל? ומי באמת האויב שלנו?
ל״אין״ יש שתי משמעויות: מלמעלה, הנבראים כאפס ממש; מלמטה, ה׳ נעלם ונשגב מהשגתנו. והחידוש: היש נראה עומד מעצמו דווקא משום שנברא מה׳, שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מעילה, ובפנימיותו מאיר הביטול לשורשו.
אין שכחה לפני כסא כבודך (הקדמת נר מצוה ותורה אור)
אם לפני ה' אין שכחה, איך ציון אומרת 'שכחני'?
שני מיני שפע: ב׳דעת תחתון׳ ה׳ מהווה מאין ליש באור מוסתר, כפי שהדברים נראים למקבלים. ב׳דעת עליון׳ הכול ׳קמיה כלא חשיבא׳, וה׳ מרגיש בצרתנו כצרת עצמו: ׳לו צר׳ ולא ׳לא צר׳.
אשרי העם
למה בראש השנה הקב"ה כביכול נרדם, ומה זה עושה לנו?
מצד הקב״ה, השוה ומשוה, היש והאין שווים לגמרי. אבל הוא רוצה יש שלם ומפורט שדווקא בו יאיר האין: ״הכל יכול וכוללם יחד״. מכאן המסע מיש בטל ׳אחור באחור׳ ליש עצמאי שמתייחד ׳פנים בפנים׳.
תקעו בחודש שופר
למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?
כיצד ייקרא העולם ׳יש׳ כשה׳ הוא המציאות האמיתית? משל השמש ונרתיקה מגלה: ה׳יש׳ הוא הזיו שיצא ממקורו ונראה עומד בפני עצמו, וה׳אין׳ הוא המקור שבו הכול היה כלול ובטל.
ואהיה אצלו אמון
למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?
״אני תורתך שעשעתי״: ה״אני״ של דוד מתהפך ל״אין״, גם בלימוד שכולו השגה. כנגד זה ה׳ הופך את היש האמיתי, עונגו העליון, לאין ומלבישו בחכמה. וזה גם סוד השחוק: יש שמתגלה פתאום כאין.
וידבר אלוקים
למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.
מה שאין בו גבול נראה לנו ׳אין ואפס׳, כחפץ שאין דרך להשתמש בו, ובכל זאת ממנו באה חיות ה׳יש׳ המוגדר. ובחזרה מלמטה מגלים שגם עכשיו ״הוא ושמו לבד״, כחגב שלבושו הוא גופו.