הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש לתרומה

שבירה

מחוברת המושגים · בתוך הערך עולם התהו – עקודים-נקודים

בקצרה: השבירה הראשונית היא שבירת הכלים בעולם התהו, שבו הנבראים לא הכילו את העוצמות הגדולות של האור האלוקי. כשם שמהשבירה של עולם התהו נולד עולם התיקון, כך כל תהליך שבירה בא להוליד בנפש שפלות, ולאפשר מפגש חדש עם התורה, הזולת, והעיקר – הקב"ה.

כאמור, השבירה הראשונית בעולם היא שבירת הכלים בעולם התהו – בו הנבראים השונים לא הכילו את את העוצמות הגדולות של האור האלוקי. תהליך זה של שבירה מתרחש גם בתוך העולם שלנו – עולם התיקון – שכן שברי עולם התהו מעורבים בו (שם ב״ן, ראה ערך מורחב).

דוגמה פשוטה לכך היא כמו בחור שיש בו להט גדול לסיים את הש״ס וכן להט גדול להתפלל וכן, להבדיל, להט גדול לאכול פיצה, והוא לא יודע לנווט את כל הרצונות האלו מרוב תוקפן לתוך המציאות שלו – מה ששובר אותו ואת המציאות שלו. או, דוגמה יותר מצויה, בחור בימי הנעורים רוצה להיות גדול-תורה, ולומד בעמל ויגיעה (מתוך עוצמה ותחושת מציאות אישית – 'השגיות'), ולאחר כמה זמן הוא נכנס למשבר. הדמיון שלו שיצליח להשיג מבוקשו מתנפץ לרסיסים, והוא חש שבר כלי.

בחסידות מוסבר שכשם שעולם התהו תחליט השבירה שלו היא שיוולד עולם התיקון – עולם המאפשר מפגש פנים-בפנים עם ה' והזולת מתוך מזיגת והתכללות הספירות זו עם זו; כך כל תהליך שבירה כזה בא כדי להוליד בנפש שפלות, ולאפשר מפגש חדש עם התורה, הזולת, והעיקר – הקב״ה.

כמו כן, המושג 'שבירה' בא הרבה פעמים מראש כמושג חיובי ונצרך, כדי 'לשבור' איזשהו מסך תודעתי טבעי שחוסם מלהיפתח לדברים חדשים, לאור האלוקי. על כן נמצא שהנפש הבהמית צריכה שבירה, 'ביטוש', וראה באורך פרק כט בתניא (מומלץ ללמוד את הפרקים הסובבים את הפרק, להבין טוב את ההקשר).

בלשון אחרת, כדי להיעשות כלי לאור האלוקי (להפתח), ולכרות ברית עם הקב״ה (או אשה לבעלה או תלמיד לרבו) צריך 'שבירה' מסוימת, "אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי"1.

הערות

  1. ראה גם סה״מ עת״ר "וביאור הענין כו'". ↩

במאמרים

  • איתא בזהר · פרשת לך לך · תשפ״ה תהליך זה הוא מעין התהוות העולמות, שכן 'מ"ה מתקן השבירה'.
  • בא אל פרעה · פרשת בא · תשפ״ה מאור עינים שמות: "...ונודע שהמחשבה שבכל אדם הישראלי נלקחה מעולם המחשבה האמור לעיל, רק שהוא בבחינת שבירה – מחשבות נפולין ממקורן.
  • מצוות ביעור חמץ ואכילת מצה · פסח · תשפ״ו …בי"ע וכן בששת ימים הראשונים דפסח באה המשכה זו בפרטות, אבל בשביעי של פסח שכבר נמשך ההמשכה מהחכמה לששה מדות העיקרים שבהם הי' השבירה אז עולה החכמה לקבל הארה מעצמותו ית' שלמעלה מעלה מהחכמה.
  • אך בגורל · פרשת חקת · תשפ״ו …כפי שלמדנו ב"מושג השבועי" לפרשת בהעלתך, ב"שבירת הכלים" נפלו לעומק הקליפות וההסתרים ניצוצות קדושים, אך כאשר אנו זוכים להעלות אותם ב"עבודת הבירורים" אנו מעלים אותם למקום גבוה הרבה יותר מהמקום…
  • יגלה לן טעמיה · פרשת חיי שרה · תשפ״ה אמנם, עולם התהו נחרב ב'שבירת הכלים' ולכן השורש העליון של המאכל ירד לעולם הזה בצורה של דבר גשמי שיש בו תאוה שלילית - והוא נמוך ממדרגת האדם.
  • כל מחלוקת שהיא לשם שמים · פרשת קרח · תשפ״ה רפ"ח הם רפ"ח ה'ניצוצות' שנפלו בשבירת הכלים (שהתרחשה במעשה בראשית, וכמו שאומר שם הפסוק: "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" (המילה 'מרחפת' מורכבת משתי מילים 'רפ"ח' 'מת' והיא רומזת לרפ"ח ניצוצות האור שנפלו בשבירת…
  • מים רבים · פרשת נח · תשפ״ו מלכי אדום הקדומים הנמנים בספר בראשית הם מעולם התוהו, הקודמים למלכות ישראל – מלכות התיקון, ומיתתם מסמלת את השבירה שהייתה בעולם התוהו.
  • פדה בשלום · פרשת וישב · תשפ״ה …המתרחשת בירידה הנשמה לגוף היא לא רק בגלל שהנשמה (שהתרחקה) יכולה לחזור-לשוב אל ה', אלא כל מה שהיא פועלת ומתקנת בגוף, בנפש ובעולם – הרי זה 'מעלה' חזרה את האורות ש'נפלו' למטה בשבירת הכלים.
  • כי תצא למלחמה · פרשת כי תצא · תשפ״ה משבירה זו 'נפלו' ניצוצות קדושים ו'שברי כלים', ונכלאו בקליפה, והיינו ב'נפרדּות' מהקב"ה.
  • בעצם היום הזה · פרשת בא · תשפ״ו ביתר פירוט, בספרי הקבלה מבואר שיש בעולמנו רפ״ח (288) ניצוצות קדושים שנפלו ב׳שבירת הכלים׳ של עולם התהו, קודם בריאת העולם.

מושגים קרובים