אור אין סוף
8 מאמרים בנושא "אור אין סוף"
בראשית ברא
אפילו ספירת החכמה העליונה היא בסך הכל נברא?
גדולתו של אור אין סוף מתגלה דווקא בכך שאפילו החכמה העליונה אינה בערכו. היא נבראה יש מאין, וכל עליות ה״קדושים״ אינן אלא ב״שמך״, הארה בלבד ולא העצמות.
אנכי ה' אלקיך
למה ה' אמר "אנכי" ולא "אני" במתן תורה?
גם אחרי הצמצום האור שבתורה נשאר אין־סופי ממש, ואין כאן חיסרון אלא יתרון. במקום למוסס את האדם הוא נובע מתוכו כמעיין שאינו פוסק, ומגלה בכל דבר תורה מדרגה גבוהה יותר בלי גבול.
מה נשתנה
למה דווקא 'מכל הלילות'? הרי גם ביום אין מטבילין!
ביציאת מצרים האירה עצמיות אור אין סוף שלפני הצמצום, שאצלה ״כחשיכה כאורה״, ולכן החושך של נשמות ׳מדת לילה׳ אינו מעכב. זהו ה׳דילוג׳, שבליל הסדר מאיר עד העשייה הגשמית.
כימי צאתך
דווקא הנס שאף אחד לא שם לב אליו הוא הגבוה מכולם
אור שמוגדר כ״בלי גבול״ יכול להתגלות רק בשבירת הטבע. כדי שהאין סוף ייכנס ממש לתוך הגבול צריך מקור נעלה יותר, העצמות, נושא ההפכים. וזה מתגלה דווקא ביציבות התמידית של העולם ובנס השקט.
על כן קראו
למה נקרא פורים דווקא על שם הגורל של המן?
למה אין שם הוי׳ במגילה? כי בפורים מאיר אור אין סוף שלמעלה מהשתלשלות, מעל הוי׳ שאותיותיו הן חכמה, בינה ומדות. משם, מאור אין סוף בעל הרצון, נמשכת כפרה גם על מה שנעשה נגד רצון התורה.
וידבר אלוקים
למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.
דווקא מה שנראה לנו חושך הוא עיקר האור: מפני שאין לנבראים השגה בבלי גבול, רק האור שאחרי הצמצום נקרא ״ויהי אור״. אצל ה׳ להפך, ככל שדבר מופשט יותר הוא דבוק בו יותר.
בכ"ה בכסליו
מה הקשר בין מטבע של צדקה לאור נרות החנוכה?
גם אינסוף העולמות והנשמות הם רק ׳שמו הגדול׳, כלומר אור אין סוף: התפשטות ולא עצמות. אחרי ביטול הנפש הבהמית האור שורה עליה ״כמים הפנים לפנים״, והצדקה ממשיכה דווקא את פנימיותו.
אני לדודי ודודי לי
למה תוקעים לחרדה כשהמלך מחייך אל כולם בשדה?
יראה עילאה תלויה בהרגשת רוממות אור אין סוף שמעל העולמות, שאי אפשר להשיג בהתבוננות. גם הגילוי של ראש השנה עדיין קשור לעולמות, כיון שזמן הוא מגדרי העולם. את האור המובדל באמת ממשיכה המצוה, תקיעת השופר.